ללמוד איך לריב נכון עם ד”ר מעיין בוימן-משיטה

667
0

בפרק הזה אירחתי את ד”ר מעיין בוימן משיטה – פסיכולוגית ומטפלת זוגית, לשיחה על משהו שקורה בכל מערכת יחסים – ריבים.

למרות שכולם רבים, לא כולם רבים בצורה דומה וחלק מאיתנו משלמים מחירים כבדים יותר על ריבים בהשוואה לאחרים. ההבדל הוא במיינדסט, בגישה שלנו לריב ובמה שלמדנו בעבר שלנו לגבי ריבים ואיך עושים את זה נכון.

הנה חלק מהשאלות והנושאים שעלו בפרק:

  • האם זה בכלל משנה על מה רבים?
  • האם למדנו איך לריב?
  • איך יוצרים שינוי במיינדסט הזוגי – ובכלל במערכות יחסים קרובות?
  • האם אנחנו מנסים לשנות את הצד השני ןלמה לא כדאי לעשות את זה
  • איך מקשיבים?
  • איך לוקחים אחריות?
  • מהם החוקים של ג’ון גוטמן ואיך ניתן ליישם אותן לטובת מערכות יחסים בריאות יותר

עוד מתוך הפרק:

דרך מחקרים ודוגמאות מהקליניקה, מעיין מראה שלמרות שאנחנו חושבים שאנחנו רבים על נושא המחלוקת הספציפי (כסף, מין, חינוך ילדים וכד’), בדרך כלל מתחת לפני השטח מדובר בצרכים בסיסיים הרבה יותר להערכה, תחושת משמעות וביטחון. מעיין מסבירה איך ניתן לזהות מתי הריב הופך למזיק, ונותנת כלים מעשיים לשיפור דפוסי התקשורת שלנו גם ברגעי מתח.

אחת הנקודות המרכזיות היא שאנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו ואת תגובותינו, ועלינו להפנים שאין באפשרותנו לשנות את בן הזוג. מעיין מדגישה עד כמה חשוב לפתח מיומנויות של הקשבה עמוקה, אמפתיה וויסות רגשי – הן המפתח ליצירת דפוסי תקשורת בונים ומחברים. הפרק מבוסס על שפע המחקרים העדכניים ביותר בתחום, ומספק תובנות וכלים שכל אחד יכול ליישם בחיי היומיום.

מהם הגורמים האמיתיים מאחורי ריבים ומריבות

כאשר אנחנו שואלים אנשים מה הסיבות הנפוצות ביותר למריבות וקונפליקטים במערכות יחסים, התשובות השכיחות בדרך כלל הן סביב נושאים “טכניים” כמו כסף, חלוקת מטלות הבית, חינוך הילדים, שונות בהעדפות מיניות או חילוקי דעות על ניהול זמן משותף. ואכן, הפסיכולוג ג’ון גוטמן שחוקר זוגות כבר למעלה מ-40 שנה, מצא שנושאים כמו כסף, מין וילדים אחראים ל-69% מהריבים בין בני זוג.

אולם מחקריו העמוקים יותר הראו, שהגורם העיקרי והאמיתי לאי-ההסכמות הזוגיות הוא בעצם חוסר בסיפוק צרכים רגשיים בסיסיים – כמו הצורך בהערכה וחיבה הדדית, תחושת משמעות ושייכות, וביטחון שהזוגיות אכן חשובה לבן/ת הזוג. כלומר, גם כאשר על פניו נראה שהוויכוח הוא על נושאים מעשיים (“אתה הוצאת יותר מדי כסף החודש”; “למה את לא עוזרת לי עם הכביסה”) – באמת ובתמים מדובר בפגיעה בצרכים וברגשות (“אני לא מרגיש שאכפת לך ממני ומהקושי שלי להתנהל כלכלית”; “אני מרגיש שאת לא תורמת מספיק ולא נותנת מקום לצרכים שלי”).

לכן חשוב לזכור, שכאשר מתלקח ויכוח/עימות במערכת יחסים – בני הזוג אינם רבים על נושא המחלוקת עצמו, אלא על הפגיעה שנוצרה ברמה הרגשית. מתוך כך ניתן להסיק שהמפתח לריב בונה הוא יכולת שני הצדדים לזהות את הצרכים והרגשות האמיתיים העומדים מאחורי הטיעונים הלכאורה “הגיוניים”, לתת להם ביטוי ולהכיל אותם, ובכך למעשה “לפרק” את הריב לרבדיו העמוקים יותר שמאחורי הקלעים.

אבל מה קורה כאשר הצרכים הרגשיים הללו אינם מקבלים מענה הולם, ובני הזוג ממשיכים “להיתקע” בעמדות ובדרישות ההדדיות שלהם?

כאן הפסיכולוג ג’ון גוטמן מזהיר מפני 4 תגובות הרסניות במיוחד שיש להימנע מהן בכל מחיר במהלך ריב, ולהן הוא קורא “ארבעת פרשי האפוקליפסה”:

ארבעת פרשי האפוקליפסה: תגובות הרסניות שמובילות לסופו של קשר

  1. ביקורת – כאשר הוויכוח הופך מנקודתי, להאשמה כוללת וגורפת כלפי אופיו או מהותו של בן/ת הזוג. לדוגמה, במקום לומר “כעסתי שלא חיכית לי עם האוכל הפעם”, עוברים ל”אתה אף פעם לא חושב עליי ורק אגואיסט גמור”. ביקורתיות קיצונית מסוג זה פוגעת באמון ובהערכה ההדדית ויוצרת ניכור.
  2. התגוננות – נסיונות “התקפה היא הגנה טובה ביותר” על-ידי האשמה חוזרת של בן/ת הזוג. משפטים כגון “תמיד את מגזימה ובוכה על כל דבר קטן” או “אתה בכלל לא מעריך כלום ממה שאני עושה בבית הזה”. תגובות כאלה רק מחריפות את המצב ומונעות פתרון אמיתי.
  3. בוז וזלזול – התנהגות משפילה כלפי בן/ת הזוג, כמו גלגול עיניים, נימת דיבור מתנשאת או ביטויים מילוליים ישירים של זלזול. למשל: “רק אתה יכול לומר משהו כל כך טיפשי/מטומטם”. תגובות מסוג זה פוגעות בכבודו של אדם ומשדרות חוסר הערכה עמוק.
  4. התנתקות – “הסגת גבול” מהוויכוח על ידי אי-מענה לדברי בן/ת הזוג, יציאה מהחדר או ניתוק מוחלט מהשיחה. למרות שלעיתים התנתקות יכולה להוות “פסק זמן” מועיל, מדובר באסטרטגיית הימנעות שבטווח הארוך פוגעת מאוד ביכולת ליישב מחלוקות בצורה בונה.

חשוב להדגיש, שלעיתים קרובות כולנו נוקטים בתגובות הללו – במיוחד בעת לחץ ותסכול. אך המחקר מראה בבירור, שככל שבני הזוג מרבים בתגובות מסוג זה במהלך ריבים ביניהם, כך גדל הסיכוי שמערכת היחסים תיכשל בטווח הארוך.

הקשבה היא המפתח

אז בתור מטפלת זוגית, מהי לדעתך מעיין הדרך הנכונה ביותר לנהל קונפליקט באופן בונה? “שתי מילים”, היא עונה בפשטות – “הקשבה ואמפתיה”.

ואכן, מחקרים רבים אשר בחנו זוגות במשבר לאורך שנים הראו כי הגורם המשפיע ביותר על שביעות הרצון ואיכות הזוגיות הוא יכולתם של בני הזוג להאזין באמפתיה זה לזו ולהביע הבנה לנקודת המבט של הצד השני. זאת לעומת נטייה לבקר, להאשים או “לתקוף בחזרה” שדווקא מעצימה את הקונפליקט במקום לפתור אותו.

אז מהי בעצם “הקשבה אמפתית”?

הכוונה היא ליכולת שלנו לשים בצד את הרצון הטבעי להגיב, להתגונן או לשכנע, ולהיות נוכחים במלוא תשומת הלב עבור האדם שלמולנו והמסר שהוא/היא מבקש/ת להעביר.

כפי שכותב פרופסור ויליאם מילר, חוקר באוניברסיטת דרום אילינוי שחקר מאות זוגות, זוהי היכולת “לדמיין את המציאות כפי שהיא נראית בעיני האחר”. להיכנס לנעליו של האדם שמולנו, ולנסות לחוש כיצד הוא חווה את הדברים.

כשאנו מקשיבים נכון, האדם השני מרגיש נראה, מבין ומובן. תחושת ההכלה והלגיטימציה לרגשות שלו יוצרת מרחב בטוח יותר לשיתוף וקירוב לבבות. זו הסיבה שפעמים רבות, העצם של להרגיש מובן ומוקשב מספיק כדי להתחיל תהליך של ריפוי והתאוששות.

קצת על מעיין:

ד”ר מעיין בוימן משיטה היא פסיכולוגית ומטפלת זוגית, מרצה במכללה האקדמית רמת גן, יוצרת הפודקאסט “עושים פסיכולוגיה”, חברת פאנל המומחים בתוכנית הטלוויזיה “חתונה ממבט ראשון” ומרצה בארגונים ובחברות על פסיכולוגיה, פסיכולוגיה חיובית וזוגיות.

לדף הפודקאסט של מעיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן