שנה חדשה מוח חדש עם ד”ר נועה אלבלדה

489
0

אם אתם כמוני אז גם אתם בטח מאמינים גדולים בכח של המיינדסט לנווט את החיים שלנו ליעד הרצוי.

אז המיינדסט הוא כמו הנהג של הרכב – אבל המוח… המוח הוא כלי הרכב ואם לא נדע איך הוא עובד, איך לשמור על תחזוקה טובה וכיצד לשמור לא באמת נוכל למצות את הפוטנציאל שלנו. בפרק אנחנו מדברים על נוירונים, סינפסות, פלסטיות מוחית, חולדות, טיפים לשינה איכותית, מסכים, אילון מאסק, רגשות ודפוס חשיבה מתפתח – בפרק שהוא פשוט חובה לכל מי שרוצה להשקיע בתשתיות של גרסת העל העתידית שלהם.

בפרק הזה אני מארח את ד”ר נועה אלבלדה, חוקרת מוח ממרכז סגול למוח ותודעה והנה הרחבה בנושאי הפרק.

סיירים קטנים במוח הגדול שלנו

האם אפשר לשדרג את המוח גם בגיל מבוגר?

כשאנחנו חושבים על המוח האנושי, לרוב אנו רואים אותו כמשהו סטטי וקבוע. אחרי גיל 20-25, אנחנו מניחים שהמוח “גדל” והתפתח, ומכאן והלאה הכל פחות או יותר נקבע וקשיח. אבל מחקרים חדשים מראים שזה לא בדיוק כך!

נכון שמוחנו מתפתח בקצב מסחרר בשנים הראשונות לחיינו, אבל ה”גמישות” שלו, היכולת שלו לצמוח ולהשתנות, נשמרת במידה רבה גם בבגרות.

עם ד”ר נועה אלבלדה, חוקרת מוח מובילה, נבין איך זה עובד, ואיך אנחנו יכולים לנצל את התופעה המדהימה הזו כדי לשדרג את המוח שלנו – גם כשאנחנו כבר הורים לילדים בוגרים!

איך בכלל המוח שלנו לומד ומשתנה?

אז קודם כל, מה בכלל המנגנון שמאפשר לנו “ללמוד דברים חדשים” כבני אדם? למה כשאנחנו צעירים אנחנו לומדים שפות או כלי נגינה כל כך מהר, בעוד שכמבוגרים זה כבר הרבה יותר קשה? הסוד טמון בחומר החום שממלא את מוחנו – כלומר, הנוירונים. יחידות עיבוד קטנטנות אלו קשורות זו לזו במה שנקרא “סינפסות”.

בקווים כלליים, כאשר אנחנו חווים משהו חדש ואז חוזרים ומתרגלים אותו שוב ושוב, הקשר בין הנוירונים הללו מתחזק. כך נוצרת במוחנו מעין “שביל הליכה” שמקודד תפקוד, יכולת או מיומנות כלשהי. ככל שאותו שביל מופעל יותר פעמים, כך הוא הופך חזק וברור יותר – כמו נתיב שהולכים בו שוב ושוב עד שהוא הופך לדרך סלולה. כך למשל אנחנו לומדים לנגן, לדבר שפה זרה, או לפתור בעיות מתמטיות מורכבות.

התהליך הזה גם עובד להיפך. “שבילים” מוחיים שממעטים ללכת בהם מתחילים להיטשטש – הקשרים בין הנוירונים נחלשים, והזיכרון או היכולת שאותו שביל מייצג נשחקים עם הזמן.

פלסטיות – הסוד להתחדשות

ובכן, אם זאת הייתה כל התמונה, מצבנו היה אמנם עגום לאחר גיל 30. אבל למזלנו יש כאן עניין נוסף שנקרא “פלסטיות מוחית”! פלסטיות מוחית היא המונח שמתאר את יכולתו של המוח לצמוח, להשתנות וליצור חיבורים חדשים לאורך כל חיי האדם – ולא רק בילדותו. התהליך מתבטא בשני דברים עיקריים:

א. יצירת נוירונים חדשים – גם בגילאים מאוחרים, המוח מסוגל לייצר תאי-עצב חדשים באזורים ספציפיים. התגלית המדעית הזו שינתה לחלוטין את ההבנה שלנו על יכולות הלמידה והצמיחה של המוח הבוגר.

ב. יצירת חיבורים חדשים בין נוירונים קיימים – תהליך שבו אנחנו מאמנים את המוח לקשר בין רשתות עצביות שונות בצורה חדשנית, וכך “לומדים” יכולות, מיומנויות ומידע חדש.

מקורות השראה מעולם הספורט

הבנת עקרון הפלסטיות והדרכים לקדמה יכולה להשפיע על תחומי חיים רבים. למשל, ניקח את תחום הספורט. בזכות מחקרים רבים שכבר נעשו בתחום, אנחנו יודעים שכשאדם מבצע תרגיל מסוים מספיק פעמים, הוא בונה מסלול יעיל ומומחה במוחו לביצוע התרגיל הספציפי הזה. זה למשל מה שקורה שעה שאנחנו לומדים תנועת-זריקה מוצלחת בכדורסל, או מבצעים שקילת משקולות ביעילות גבוהה יותר.

מסתבר שקיימת השפעה הדדית בין המוח לשרירים – אימוני כוח גם מגבירים את יצירת הנוירונים ואת “כוחו” של המוח עצמו! זה נשמע פלאי, אבל זה מה שהמדע אומר. וברמה האישית – אפשר בהחלט להרגיש את ההבדל לאחר חודשיים-שלושה של פעילות גופנית קבועה. אנרגיה גבוהה יותר, יכולת ריכוז משופרת ותחושת מסוגלות כללית.

מיינדפולנס – המפתח למוח צלול

עד כמה שחשוב לאמן את הגוף, חשוב באותה מידה לאמן גם את המוח עצמו – בדיוק כשם שמתאמנים בחדר כושר. לשם כך יש לנו כלים רבי עוצמה שפותחו לאורך היסטוריית האנושות, כמו תרגולי מיינדפולנס (קשיבות), מדיטציה ועוד.

תרגולים אלו יוצרים אפקט מצטבר: הם גורמים לשינויים מבניים ותפקודיים ברשת העצבית, ומעצימים בהדרגה את היכולת שלנו להתמקד, ללמוד ולקבל החלטות נבונות. לטווח הקצר, 5 דקות של נשימות עמוקות או מדיטציה משחררות מתח נפשי ומסייעות לנו להתמודד עם מצבי לחץ. אך אם מתמידים בתרגול יום-יומי, השפעתו הופכת עמוקה הרבה יותר – ויכולה אפילו לשנות לחלוטין את התפיסה והחוויה האנושית, לטובה.

עוד מספר טיפים למוח מחוזק

בנוסף לפעילות גופנית ותרגול מיינדפולנס, הנה כמה טיפים נוספים לחיזוק המוח ותפקודו:

1. שינה איכותית – שינה היא מפתח חשוב ביותר לתפקוד מוחי תקין, ושעות שינה מספיקות הן הכרחיות לבריאות נפשית. הקפידו על לפחות 7 שעות בלילה, ואם אפשר – הרבו בהפסקות קצרות במשך היום.

2. פעילות חברתית – בני אדם הם יצורים חברתיים, וחוסר אינטראקציות חברתיות הוא גורם משמעותי לדיכאון ולבעיות נפשיות אחרות. אם בתקופת הקורונה אתם מרגישים בודדים – נסו ליצור חיבורים מקוונים, ולו רק לצורך שיחת וידאו שבועית. זה יכול להפוך את היום!

3. מודעות עצמית – לקיחת פסק זמן מדי פעם לבדיקת המחשבות והרגשות שלנו מגבירה את היכולת לווסת ולשלוט בתגובות, במקום להגיב באופן אוטומטי. זהו מיומנות חיונית בחיים, שתסייע לנו להתמודד עם קשיים רבים.

4. יצירתיות ולמידת דברים חדשים – המוח שלנו נהנה מעיסוק בפעילויות מגוונות ואתגריות. כדאי לצאת מאזור הנוחות לעיתים קרובות – המוח יודה לנו על כך!

בקיצור, ישנם כלים רבים שביכולתנו לנקוט בהם כדי לשפר את בריאות המוח, כושרו ותפקודו. עם המקצוענים הנכונים כמו ד”ר נועה אלבלדה, נוכל לצאת למסע מרתק בתוך המוח האנושי – ולגלות עולמות פנימיים חדשים ומפתיעים.

אז מה דעתכם? האם הפרק הזה עורר בכם סקרנות לשפר את בריאות המוח? ספרו בתגובות מה אתם הולכים לנסות!

 

שאלות שעלו בפרק:

  • איך עובד המוח?
  • עד כמה המוח שלנו באמת יכול להתחדש?
  • איך חשבו על המוח בעבר?
  • מהי פלסטיות מוחית
  • כיצד ניתן להיטיב עם המוח שלנו?
  • ממה צריך להימנע בדרך (הרגלים או התנהגות שפוגעת במוח)
  • מה כדאי לעשות כדי לטפח את המוח (הרגלים או התנהגות שמטיבות עם המוח)
  • מהי ההשפעה של טכנולוגיית המסכים על המוח?

טיפים לשמירה על המוח

  1. פעילות גופנית – 3 פעמים בשבוע הליכה / אירובי / כח
  2. תזונה מאוזנת ובריאה
  3. שינה איכותית:
  • להתנתק ממסכים שעתיים לפני השינה
  • לא לעשות פעילות גופנית לקראת זמן השינה
  • לעשות פעילות מרגיעה כמו מדיטציה, יוגה לפני השינה, האזנה למוסיקה מרגיעה
  • ליצור סביבת שינה חשוכה ושקטה
  • לשתות תה מרגיע כמו קמומיל -אבל להימנע מקפאין!
  • לעמעם את האורות בבית
  • לאמיצים – לסיים את המקלחת עם מים קרים – זה מרגיע את הגוף

לאתר של מרכז סגול למוח ותודעה

לעמוד הפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן