גם אנחנו בבית מתמודדים עם קשיי המלחמה. כהורים עלינו להסתגל במהירות למציאות הקשה, לדאוג לעצמנו ולבנות חוסן כדי שנוכל להיות בתפקוד מיטבי
בפרק הזה אירחתי את אירית צביאלי אפרת מנכ”לית מכון אדלר ואת גלית נחום לאומי, מנהלת הקליניקה לטיפול של מכון אדלר, פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים ומשפחה.
אלו הנושאים שעלו בפרק
- החשיבות של פיתוח חוסן הורי
- ביטוי של רגשות וקושי
- חיבור לכוחות פנימיים ומשאבים מחזקים
- התנהלות בשגרת חירום
- פרקטיקות להתנהלות בחירום והפחתת סטרס
כיצד לשמור על בריאות פיזית ונפשית של הורים וילדים בתקופות משבר
מבוא
תקופות משבר כמו מלחמות, אסונות טבע ומגיפות מציבות אתגר גדול בפני משפחות רבות. הורים רבים מוצאים את עצמם מתקשים לשמור על שגרת חיים בריאה עבורם ועבור ילדיהם במצבים אלו.
קשיים נפוצים שחווים הורים במצבי משבר
סטרס, חרדה ועומס רגשי ההורים עצמם חווים לרוב סטרס וחרדה רבים במצבי משבר, שפוגעים ביכולתם לתפקד כראוי. הם מוצפים בעודף מידע מטריד מהחדשות והרשתות החברתיות, ומתקשים לשלוט ברגשותיהם.
קושי לפנות זמן לעצמם מרבית ההורים נוטים “לשרוף את הנרות משני הצדדים” – הם מתרכזים בדאגה לילדים וב”לכבות שריפות” בבית, ומזניחים לחלוטין את צורכיהם שלהם. הם חווים קושי להתפנות לטיפול בעצמם ובבריאותם הנפשית והפיזית.
קושי ביצירת שגרה חדשה בנוסף, מצבי החירום וחוסר הוודאות לא מאפשרים לשמור על שגרה יציבה כמו שהייתה לפני כן. ההורים מתקשים ליצור עבור הילדים ועבור עצמם שגרת חיים בריאה חדשה, המותאמת למציאות המשתנה.
עצות מעשיות לשמירה על בריאות פיזית
אכילה נכונה ואיזון תזונתי פרופ’ דפנה שחף-חביב, דיאטנית קלינית וחוקרת בתחום בריאות הציבור, ממליצה לשמור על ארוחות מסודרות ככל האפשר. יש להקפיד על צריכה מאוזנת של חלבונים, פחמימות מורכבות ושומנים בריאים, ולהימנע ממזון מעובד.
פעילות גופנית סדירה במידת האפשר כדאי להקדיש זמן איכות בכל יום לפעילות גופנית מתונה, למשך 30 עד 60 דקות – בין אם מדובר בהליכה, יוגה או אימון כוח בבית. הפעילות הגופנית תורמת להפרשת הורמוני האושר, ועוזרת להפחית לחצים.
שינה איכותית ומסודרת שמירה על שעות שינה קבועות ורציפות, של 7-9 שעות בלילה, תורמת משמעותית לבריאות הפיזית והנפשית. כדאי לנסות ללכת לישון ולהתעורר באותן שעות מדי יום, ואף לקיים מעין “טקס” קבוע של פעולות לפני השינה.
עצות מעשיות לבריאות נפשית
הקפדה על זמן איכות עבור עצמנו חשוב להגביל במודע את צריכת החדשות והרשתות החברתיות, ולהקדיש זמן בכל יום לדברים שאנו אוהבים ונהנים מהם – אפילו אם ל-10 דקות בלבד.
תרגול טכניקות הרגעה כגון נשימות ומדיטציה נשימות עמוקות, מדיטציית מיינדפולנס או יוגה, יכולות לסייע בהרגעה ומיקוד המחשבה. כדאי להתנסות בכמה דרכים ולמצוא מה מתאים לנו ביותר.
יצירת מסגרת ושגרה חדשה מומלץ ליצור מעין מסגרת של שגרת חירום – לחלק כל יום לחלקים על פי הצרכים והאפשרויות, תוך מתן זמן איכות לילדים, לעבודה (אם נדרש) וגם לעצמנו. שגרה קבועה מסייעת ליצור תחושת שליטה ורוגע בתוך המציאות המשתנה.
שיתוף בקשיים ותמיכה הדדית כדאי גם לשתף אחרים (בן/בת זוג, חברים, משפחה) בקשיים, בדברים שמלחיצים ובדאגות. פעמים רבות, ההבנה שאנו לא לבד מקלה מאוד. ניתן גם להיעזר בקבוצות תמיכה מקצועיות.
שימור קשרים בין-דוריים כמקור תמיכה חיזוק הקשרים הבין-דוריים בתוך המשפחה יכול לשמש כמשאב תמיכה הדדי רב-ערך בתקופת משבר. כדאי “לנצל” את הזמן המשותף כדי ללמוד מהניסיון שצברו ההורים/סבים וסבתות, ולאפשר גם להם לתרום מכישוריהם (למשל, בהשגחה על הילדים הקטנים או בהכנת ארוחות). הדבר מחזק את תחושת המסוגלות והשליטה שלהם, ומקל על המתח הנפשי.
סיכום
ימים כתיקונם הם עדיין רחוקים, אך ביחד נוכל להתגבר על כל משבר. בתקופות קשות אלו, חשוב שכל אחד ימצא את הדרך הטובה ביותר עבורו ועבור משפחתו לשמירה על בריאות פיזית ונפשית. זכרו להיות גמישים, לגלות סבלנות וחמלה כלפי עצמכם וכלפי אחרים. יחד נצליח לצאת מחוזקים ממצב זה.