המלחמה על הקשב עם ד”ר שירלי הרשקו

445
0

בפרק הזה אני מארח את ד”ר שירלי הרשקו, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, חוקרת מרצה ובעלת קליניקה בתחום ואנחנו נדבר על קשב בעולם מוסח ועל הפרעות קשב.

הקשב שלנו נמצא תחת מתקפה – ומה ניתן לעשות בנידון

הטכנולוגיה של ימינו מציפה אותנו בגירויים ומאתגרת את יכולת הקשב והריכוז שלנו. הרשתות החברתיות, הודעות הטקסט והמיילים הבלתי פוסקים יוצרים עומס קוגניטיבי שפוגע בפרודוקטיביות ובאיכות החיים.

אבל האם נידון לכישלון בהכרח? האם אין ביכולתנו להתגבר על הקשיים וליהנות מחיים מיטביים? ראיון עם מומחית הפרעות קשב והצעות מעשיות

כדי להתחקות אחר התשובות, ישבתי לשיחה עם ד”ר שירלי ארשקון, מומחית בהפרעות קשב ולקויות למידה. שאלתי אותה על הסיבות למצבנו הנוכחי, ועל הפתרונות האפשריים.

קשיי קשב וריכוז היום – מדוע הם נפוצים יותר מאי פעם?

עיקר הבעיה, לפי שירלי, נעוצה בעומס המידע והגירויים שאנו חשופים אליו יום יום. הטכנולוגיה מציפה אותנו באינספור אפשרויות ובקשות לתשומת לבנו, וכתוצאה מכך אנו מתקשים לשמור על מיקוד לאורך זמן:

“אנחנו חיים בתקופה מעניינת. מצד אחד, הגישה לידע, כלים ומשאבים מעולם לא הייתה נוחה יותר. מצד שני, היכולת שלנו להתמקד במה שחשוב לנו מעולם לא הייתה כל כך מאתגרת.”

כל צפצוף, כל הודעה וכל אתר אינטרנט מפתה אותנו להסיח את דעתנו. ותוצאות הדבר חמורות ביותר, כפי שמסבירה שירלי:

“יש מחקרים שהראו שכל פעם שאנחנו נוגעים בטלפון, לוקח לנו 15 עד 20 דקות לחזור לריכוז שהיה לנו קודם לכן!. אנחנו פשוט מאבדים את הקצה מרוב הסחות.”

מעבר לטכנולוגיה, גם אורח החיים וסביבת העבודה שלנו תורמים לקושי. אנשי מקצוע רבים נדרשים כיום להגיב בזמן אמת להודעות ממונים ועמיתים, מה שהופך את העבודה למקוטעת ובלתי ממוקדת.

שילוב של גירויי יתר ודרישות ביצוע גבוהות הופך את המציאות לבלתי נסבלת עבור רבים מאיתנו. נוצר חוסר שביעות רצון ותסכול עמוקים, שפוגעים בבריאותנו הנפשית.

אז מה הפתרון?

ניתוק מוחלט מהטכנולוגיה אינו אפשרי או רצוי כיום. אך ניתן לאמץ הרגלים וכלים שיסייעו לנו להפחית את העומס ולשמור על המיקוד שלנו.

שירלי ממליצה על מספר טיפים פשוטים:

תכנון מוקדם של ארוחות ארגון מראש של התזונה מקל משמעותית על ההתנהלות היומית וחוסך זמן ומחשבה מיותרים. “במקום לחשוב ולדאוג כל יום מחדש על מה נאכל, אפשר פשוט לתכנן מראש את הארוחות עבור כל השבוע”, אומרת שירלי. “זה נותן שקט נפשי רב יותר”.

מודעות לזמני עבודה מומלץ לקבוע זמנים מוגדרים במהלך היום לביצוע משימות הדורשות ריכוז ויצירתיות. לדוגמה, ניתן להפריד בין שעות הבוקר לפגישות ומענה על מיילים, לעומת אחר הצהריים שיוקדשו לכתיבה או למידה. הפרדה ברורה בין משימות שונות עוזרת להתמקד בכל פעם במה שחשוב.

ניתוקים מבוקרים מהטלפון עדיף לקבוע זמנים מוגדרים בהם מותר ואסור להשתמש בטלפון. לדוגמה, ניתן “להשבית” את ההתראות בטלפון בזמן פגישה או כתיבת מסמך חשוב. פרקטיקה זו עוזרת להימנע מההסחות התכופות שהטכנולוגיה גורמת.

הקפדה על תרגול מיינדפולנס

מיינדפולנס, או קשיבות, הוא אימון מנטלי הכולל מיקוד ויתור על שיפוטיות כלפי תחושות ומחשבות. מאות מחקרים הוכיחו כי תרגול סדיר של קשיבות משפר משמעותית את יכולת הקשב, הזיכרון וויסות הרגשות.

לפי שירלי, “מספיקים 3 דקות ביום של מיינדפולנס במשך חודשיים כדי לשפר הישגים קוגניטיביים, ואפילו לחולל שינויים במבנה המוח!”.

הטמעת הרגל פשוט זה יכולה להועיל מאוד לריכוז ולתפקוד היומיומי. עצות נוספות כוללות התאמת סביבת העבודה לצרכים האישיים, יצירת גבולות ברורים עם ממונים ועמיתים בנוגע לזמינות, ושילוב פעילות גופנית שגם היא תורמת ליכולות קוגניטיביות.

בנוסף, שירלי מזכירה לנו כי חשוב לזכור שהאחריות היא אישית ולא ניתן רק להאשים את הסביבה החיצונית. עלינו לקחת אחריות על צרכינו, ולהתאים את הכלים וההרגלים כדי להשיג מיטביות אישית.

הפרעת קשב – הסבר והמלצות

חלק ניכר מהאוכלוסייה אכן סובל באופן כרוני מירידה ביכולות קשב וריכוז החל מילדות, תופעה המכונה הפרעת קשב (ADHD). הפרעה זו נגרמת מחוסר איזון כימי במוח, אך ניתנת לטיפול באמצעים תרופתיים והתנהגותיים.

שיעור הפרעת הקשב באוכלוסייה מוערך בכ-5%, אך יש הטוענים כי המספר גבוה אף יותר. למרבה הצער רוב הסובלים אינם מאובחנים או מקבלים טיפול הולם, מה שפוגע בתפקוד וברווחה הנפשית. לפי שירלי, חשוב שכל אדם שחש קושי מתמשך בריכוז יפנה לאבחון מקצועי. האבחון יקבע האם מדובר בהפרעת קשב או בהסחות דעת רגילות, ויאפשר גיבוש טיפול הולם בהתאם. תרופות כגון ריטלין ידועות כיעילות במיוחד לשיפור התסמינים.

בנוסף, שירלי מדגישה כמה חשובה המודעות הציבורית להפרעה זו. ידע נרחב יותר יאפשר קבלה והבנה של המאבקים היומיומיים עמם מתמודדים הסובלים ממנה, ויקל על שילובם בחברה ובתעסוקה.

סיכום האתגרים

אתגרי הקשב של המאה ה-21 משפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו, במידה זו או אחרת. אך באמצעות כלים פשוטים כמו אלה שהוצעו לעיל, ניתן להקל במידה רבה על העומס ולשפר את איכות החיים.

עלינו לקחת אחריות אישית על מצבנו, ולהפסיק להאשים אך ורק את הטכנולוגיה או המעסיקים שלנו. ביכולתנו להתאים את הסביבה לצרכינו, ולא להפך.

ממצאי המחקר והניסיון האישי מלמדים כי שינויים פשוטים למדי יכולים להשפיע עמוקות על האופן שבו אנו חווים את המציאות. נותר רק ליישם את הידע למעשה וליהנות מהפירות.

 

הנה השאלות ונושאים נוספים שעלו בפרק:

  • מה זה קשב? מה זה ריכוז? ומה ההבדל ביניהם?
  • למה הם חשובים כל כך?
  • מה הבעיה (הפוטנציאלית) של כולנו היום בנושא הקשב? במה המצב היום שונה ממה שהדור לפנינו היה צריך להתמודד איתו?
  • קשב וטכנולוגיה
  • קשב ותזונה
  • למה היום יותר מתמיד היכולת שלנו להתרכז קשורה גם להתפתחות אישית ולהצלחה בכל תחומי החיים?
  • האם ללמוד להתרכז זה כישור שכולנו יכולים לעבוד עליו? כיצד?
  • הרבה אנשים מאבחנים היום את עצמם כסובלים מהפרעת קשב – מה ההבדל בין כאלו שבאמת סובלים מההפרעת קשב לאלו שלא? מה ההבדל הפיזיולוגי במוח?
  • אם רק 5% מהאוכלוסיה סובלים מהפרעת קשב למה חשוב שנדבר על זה?
  • מהם הדברים שרוב האנשים לא יודעים על הפרעת קשב וחשוב שידעו?
  • איפה הנושא הזה פוגש אותנו בחיים? כהורים, מנהלים, אנשי חינוך וספורט?
  • מה צריך לעשות מישהו ששומע את הפרק הזה ופתאום חושב שאולי הוא או הקרובים שלו סובלים מההפרעה?

עוד על ד”ר שירלי הרשקו:

ד”ר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעת קשב ולקויות למידה, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית. בנוסף, היא סופרת, כותבת טור במדור בריאות בעיתון “הארץ”, מאבחנת ומטפלת, מנחת סדנאות ארגון זמן, מדריכת הורים, מנהלת קהילה בפייסבוק ובעלת פודקאסט בשם: “אנשי הקשב”.

המוטו שלה הוא: ידע הוא כוח והמטרה שלי היא להעלות את המודעות להפרעת קשב ולחיים טובים איתה ולצידה

פרטי קשר של ד”ר שירלי הרשקו:

אתר: https://bit.ly/3qEBHd5

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן