האם ניתן לשנות את הגנטיקה שלנו? עם פרופסור יובל חלד

694
0

השבוע היה לי הכבוד לארח את פרופסור יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה של גוף האדם במאמץ, מדען, יועץ ומרצה.

בפרק דיברנו על אפיגנטיקה ועל ההשפעה שלה על איכות חיינו.

  • מה הוביל את ההתפתחות של הגוף האנושי לאורך ההיסטוריה?
  • מדוע המציאות של ימינו אינה בהלימה עם האופן שבו התפתחנו עד כה?
  • מהו הפרדוקס האבולוציוני?
  • מהי אפיגנטיקה? מה מטרת התחום הזה?
  • מהם המיתוסים הנפוצים ביותר בתחום והאם המדע החדש הזה מפריך אותם?
  • כיצד חוסר נוחות, כגון תחושות רעב, חום וקור יכולות דווקא לעזור לנו לחיות בסטרס מיטיב?

בואו נדבר מעט על נושאי הפרק בהרחבה:

האדם המודרני – יצור אבולוציוני שתעה מהדרך?

בפרק מרתק זה, מארח שלומי חסטר את פרופסור יובל חלד, מומחה בתחום הפיזיולוגיה האינטגרטיבית. הפיזיולוגיה האינטגרטיבית היא תחום מחקר חדשני הבוחן את תפקוד הגוף האנושי באופן הוליסטי ומקיף, תוך התייחסות למכלול המרכיבים השונים המשפיעים עליו – החל ברמה הביוכימית, דרך הפעילות הגופנית והתזונה, ועד להיבטים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים.

הפרדוקס האבולוציוני

פרופ’ חלד מסביר כי אנו חיים בפרדוקס מסוים – מחד, אנו נמצאים בתקופה בה אורך החיים ורמת החיים של האדם מעולם לא היו גבוהים יותר. אך מאידך, אנו סובלים ממחלות שקשורות באורח החיים המודרני, כגון מחלות לב, סרטן, סוכרת ודיכאון, יותר מאי פעם.

זאת משום שמבחינה אבולוציונית, הגנטיקה שלנו התפתחה בתנאים שונים לחלוטין – אנו “תוכנתנו” גנטית לחיי ציד ולקט, פעילות גופנית מאומצת, וצריכת מזון מועט יחסית ובלתי צפוי. כלומר, הגוף שלנו ציפה לסביבה ולאורח חיים הפוך מזה שאנו חיים בו כיום. פרופ’ חלד מכנה זאת “הפרדוקס האבולוציוני”.

בעוד שאורך החיים שלנו עלה, רמת הבריאות שלנו – במובן של תפקוד ויכולת הגוף להסתגל לאתגרים – ירדה. הגוף נועד מבחינה אבולוציונית לפעילות אינטרמיטנטית של מנוחה ופעילות, חשיפה לטמפרטורות משתנות, וצריכת מזון לא צפויה.

בניגוד לכך, אורח החיים המודרני מאופיין בישיבה ממושכת, העדר פעילות גופנית, שפע של מזון בכל עת, וחשיפה כמעט מוחלטת לטמפרטורה הקבועה של מזגנים וחימום. כל אלו מונעים מהגוף את היכולת להסתגל, ולכן אנו נהיים פגיעים יותר למחלות ולתהליכי הזדקנות מוקדמים.

לדידו של פרופ’ חלד, הדרך לשפר את מצבנו היא לא רק באמצעות הרפואה והטכנולוגיה, אלא גם באמצעות אימוץ הרגלים בריאים יותר המדמים במידת מה את אורח החיים שהתפתחנו לקראתו מבחינה אבולוציונית.

אפיגנטיקה – איך הסביבה משפיעה על הגנטיקה שלנו

נושא נוסף מרתק שעולה בשיחה הוא האפיגנטיקה. האפיגנטיקה היא תחום מחקר חדש יחסית הבוחן את האופן בו הסביבה וההתנהגות יכולים להשפיע על הפעלת הגנים שלנו. בניגוד לגנטיקה “רגילה” העוסקת במה שאנו יורשים מההורים שלנו, האפיגנטיקה מראה שלמעשה אנו יכולים להפעיל או לדכא גנים מסוימים בהתאם לגירויים הסביבתיים.

לדוגמה, פרופ’ חלד מזכיר מחקר שמצא שאצל דבורים, למלכת הדבורים אותו המטען הגנטי כמו לדבורים הפשוטות – אך בזכות התזונה של “מזון מלכות” שהיא מקבלת, מתפעלים אצלה גנים מסוימים שגורמים לה לגדול יותר ולחיות זמן רב יותר.

המסקנה היא שגם אורח החיים וההתנהגות שלנו יש השפעה עמוקה על הבריאות שלנו, מעבר לגנטיקה שירשנו. החדשות הטובות הן שזה נותן לנו שליטה רבה יותר על הבריאות והחיים שלנו. הן במובן של מניעת מחלות, אבל אולי גם במובן של הארכת חיים באופן משמעותי כפי שמשתמע מחלק מהמחקרים. פרופ’ חלד סבור כי אנו רחוקים לא הרבה מפריצת דרך משמעותית בנושא זה.

מהו אורח חיים בריא כדי למזער את “מיסמאטץ'” עם הגנטיקה שלנו?

בהמשך השיחה ביניהם, פרופ’ חלד מציע מספר עצות מעשיות לשיפור אורח החיים שלנו באופן שיהיה יותר מותאם מבחינה אבולוציונית לגנטיקה שלנו:

פעילות גופנית קבועה

הגוף שלנו נועד מבחינה אבולוציונית לתנועה מרובה יומיומית. כדי לחקות תנאים אלה, חשוב להשתדל על הליכה ברגל, ריצה קלה או רכיבה על אופניים במשך 2.5-3 שעות בשבוע. לא חייבים לעשות הכל בבת אחת, אלא לפרוס זאת על ימי השבוע. כמו כן מומלץ לשלב גם פעילות כוח והתנגדות, במיוחד ככל שמתבגרים יותר.

תזונה נכונה

רצוי לאכול פחות מזונות מעובדים וממותקים, ולהעדיף מזון טבעי וקרוב לטבע ככל האפשר – ירקות, פירות, פחמימות מורכבות וכדומה. בנוסף, צום לסירוגין, כמו הפסקת אכילה לפני השינה וארוחה ראשונה שעה-שעתיים לאחר ההשכמה, יכול גם כן לתרום רבות לבריאות ולאורך חיים.

שיפור איכות השינה

איכות השינה היא מרכיב קריטי לבריאות שלעיתים מוזנח. הגוף זקוק ל-7 עד 9 שעות שינה איכותית בכל לילה כדי להתחדש. כמו כן, יש להימנע מחשיפת יתר לאור בשעות הערב והלילה.

מחקרים מוכיחים כי הפסקת אכילה לפחות 3 שעות לפני השינה יכולה לשפר בצורה משמעותית את איכות השינה ואת יכולת הגוף לתפקד כראוי בשעות היום.

ניהול לחצים וחיזוק החוסן הנפשי

מחקרים רבים מוכיחים כי הן לחץ כרוני והן בדידות הם גורמי סיכון משמעותיים לתמותה. לכן חשוב לעבוד על הפחתת מתחים ולחצים, כמו גם על חיי חברה איכותיים יותר. פעילות גופנית, שיפור השינה וצמצום החשיפה למדיה ולאינטרנט יכולים לתרום לכך רבות.

האם נוכל להפוך את תהליך ההזדקנות?

לקראת סיום הפרק, שלומי שואל את פרופ’ חלד האם לדעתו יש פוטנציאל ממשי לבלימת תהליכי הזדקנות והארכת חיים באופן משמעותי. פרופ’ חלד טוען כי ישנם חוקרים רבים כיום הסבורים שאנחנו רחוקים רק דור אחד או שניים מפריצת דרך משמעותית בתחום.

לשיטתו, המפתח הוא לראות בהזדקנות לא רק כתהליך ביולוגי בלתי נמנע, אלא כמחלה שיש דרך למנוע. יש כבר ניסויים בתרופות המשפיעות על הפעילות של תאים סנסצנטים (תאים זקנים) בגוף, כדי לבלום את ההשפעות המזיקות שלהם. מחקרים אחרים אף הצליחו להאריך את חייהם של עכברים ב-20% ויותר.

אמנם הדרך עוד ארוכה עד שנוכל ליישם זאת גם על בני אדם, אך הכיוון נראה מבטיח. לסיכום, אנו אכן חיים בעידן של מדע בדיוני ממש, ורק הזמן יגלה עד כמה נוכל לממש את הפוטנציאל העצום הזה לשיפור חיינו.

קצת על פרופסור חלד:

פרופסור יובל חלד הוא מדען החוקר באופן אינטגרטיבי את תפקודי גוף האדם מזה למעלה מעשרים וחמש שנה תוך שילוב תחום המאמץ הגופני, שרידות בתנאים קיצוניים במסגרת מחקר צבאי, קידום הבריאות ומניעת תחלואה והזדקנות. משמש כראש התוכנית לתואר שני בחינוך לפעילות גופנית ובריאות במחלקה למדעים בסמינר הקיבוצים, וכפרופסור באונ’ תל אביב ובאונ’ העברית. פרופסור חלד יועץ לחברות וחברות הזנק בתחום הביו רפואי, הספורט והבריאות, משמש כפיזיולוג הראשי של מרכז מדיקס לרפואת ספורט, וכן מרצה לארגונים ומוסדות במגוון תחומים הקשורים לרפואת ספורט, אורח חיים פעיל ובריא, שינה, שעונים ביולוגיים ומניעת הזדקנות.

קישור לאתר של יובל חלד

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן