איזון חומר ורוח עם מתן שקד

305
0

בפרק הזה אני מארח את מתן שקד – מטפל, מרצה ומעביר תהליכי עומק להתפתחות רגשית ורוחנית.

לפני שאני פוגש אנשים כמו מתן אני תמיד חושש שיהיה לי כל כך מעניין ומסקרן ושהפרק יזלוג להרבה כיוונים ואולי לא יהיה ברור לכל מי שמאזין. אז עם החשש הזה פגשתי את מתן לשיחה שלא הייתה שונה ממה שציפיתי. דיברנו על דת, קבלה, חומר, רוח, שפע, יצירת שינוי ויצירת מציאות בשיחה שריגשה אותי וגם את מתן.

הנה חלק משאלות שעלו הפרק:

  1. מה זה איזון חומר רוחני?
  2. מה הקשר בין תורת הקבלה להתפתחות אישית?
  3. מהו אפקט הפלסבו ואיך הוא יכול להשפיע על חיינו?
  4. מהו חופש?
  5. מהו הכח של הלב?
  6. כיצד ואהבת לרעך כמוך יכול להיות כח על בחיינו

עוד מתוך הפרק

מאז ומתמיד התלבטו הוגים, פילוסופים ומשוררים בשאלות של גוף ונפש. האם השניים מנותקים זה מזה? האם אנו מונעים בעיקר על ידי הגוף והמחשבה הרציונלית או שמא על ידי הנפש, הרגש והאינטואיציה?

בפילוסופיה היוונית הוגי הדעות התלבטו בשאלות אלו בינם לבין עצמם. ה”סטואים” דגלו בחיבור האדם לטבע ושילוב בין הגוף לנפש, בזמן שאפלטון סבר שלנפש יש קיום נפרד. אריסטו טען שהנפש והגוף אינם נפרדים, אך שיש לנפש כמה “רבדים” שונים – מן הרציונלי ועד האינטואיטיבי. בימי הביניים ובתקופת הנאורות התעצמה הפילוסופיה הדואליסטית שרואה הבחנה מוחלטת בין הגוף החומרי לנפש האל-חומרית.

אולם, כיום רבים מחזיקים בתפיסה “מוניסטית” יותר, שבה נפש וגוף הן שתי פנים של אותה מטבע המשפיעות זו על זו כל העת. ואכן, המחקר בתחום מדעי המוח מלמד שההבחנה הדואליסטית שגויה ויש קשר אמיץ בין המוח לתהליכים הנפשיים והרגשיים. כך גם מלמדת אותנו הפסיכולוגיה המודרנית, שאינה רואה הפרדה מוחלטת בין מודע ותת-מודע, בין רגש ושכל. כפי שאומר הפילוסוף קן וילבר:

“אין נפש בלי מוח ואין מוח בלי נפש”.

אז איך משיגים איזון בריא בין הגוף והנפש? ומה הקשר בין האידאל של אהבת הזולת לבין עולם הרגש והנפש האנושית? 

מתן מספר לנו על חשיבות החיבור לנפש ול”רוח” – כלומר, לממד הרגשי והאינטואיטיבי שבתוכנו. לטענתו, עולמנו הפנימי והרגשי הוא שיוצר את מירב העונג והסיפוק בחיינו, ולא רק הצרכים החומריים.

לשם כך, עלינו לשים לב לרגשות שלנו, לאינטואיציות ולקול הלב. כאשר החיים שלנו ממוקדים בסיפוקי הגוף והחומר בלבד, אנו עלולים לאבד מהמשמעות העמוקה יותר לקיומנו.

מתן מצטט את הכתוב “לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה’ יחיה האדם”. הכוונה היא שעלינו לחבר בין צרכי הגוף החומריים לבין הרוח – מקור השפע והעונג האמיתיים.

כיצד ניתן לעשות זאת? ראשית כל עלינו לשאול את עצמנו שאלות עמוקות ואמיתיות על המשמעות והייעוד שלנו בחיים. שאלות כמו: מה אני חפץ/ת באמת? מהו הכוח הפנימי הייחודי שלי? איך אני יכול/ה לתרום ולהשפיע בעולם?

שאלות אלו הן שיכולות לחבר אותנו לממד הרוחני הגדול והנעלה יותר השוכן בנו. חשוב לזכור כי לחיים שלנו יש משמעות שחורגת הרבה מעבר לצרכים החומריים היום-יומיים. את זאת עלינו לגלות בעצמנו בתהליך של התבוננות פנימית.

מתן מציע לנו שלושה טיפים מעשיים כיצד לחבר בין החומר לרוח בחיינו:

1. שימת תשומת לב: להתבונן פנימה ולשים לב לרגשות שלנו. האם אנו חשים שמחה, פחד, כאב, אהבה? מאין מגיע הרגש ולאן הוא נעלם? כאשר אנו מודעים לרגשות שלנו אנו יכולים לטפל בהם ולשחרר אותם.

2. עצירה והכרת תודה: כל יום לעצור לרגע ופשוט “להריח את הפרחים”. להתבונן בנפלאות הקיום שאותן אנו לוקחים כמובן מאליו. להגיד תודה על כל מה שיש לנו, גדול כקטן. פעולה פשוטה זו מייצרת בנו חיבור לממד הרוחני והנשגב יותר של החיים.

3. מתן משמעות: ליצוק משמעות רוחנית לכל מעשינו, גדולים וקטנים. החל מרחצה בבוקר וכלה בפגישה חשובה בעבודה. כך נוכל לחבר בין השגרתי והחומרי לבין הנשגב והרוחני השוכן בכל רגע בחיינו.

לאורך הריאיון אנו מעמיקים בכל אחד מהעקרונות הללו ומקבלים טיפים נוספים כיצד ליישמם.

בהמשך אנו דנים בחשיבות המשפט המפורסם מספר ויקרא “ואהבת לרעך כמוך”.

מה הקשר בין עיקרון מוסרי-רוחני זה לבין עולמנו הפנימי של תחושות, מחשבות ורגשות?

מתן מסביר כי על מנת לאהוב את האחר קודם עלינו לפתח אהבה אל עצמנו. ככל שנאהב ונקבל את עצמנו יותר, כך תגדל יכולתנו לקבל ולאהוב גם את האחר, על כל חולשותיו ומגרעותיו.

פיתוח אהבה עצמית הוא אפוא המפתח לאהבת הזולת. וזו למעשה אחת המטרות העיקריות שלנו כבני אדם – להגיע לנקודה בה אנו יכולים לאהוב את כולם ללא תנאי, ממקום של קבלה עצמית מוחלטת.

לצורך כך עלינו לעבוד על כמה היבטים: לשחרר רגשות נעולים וכואבים, לקבל את עצמנו כפי שאנו ולא לאל צו אותנו לדימויים וציפיות חיצוניות. כאשר נגיע למקום של קבלה עצמית נוכל גם להפנות אהבה אל העולם כולו.

אחד הדברים שלמדתי מהשיחה עם מתן הוא החשיבות של טיפוח הקשר עם הטבע.

מתן מספר שהוא הולך לעיתים קרובות להתבודד בים, ביער או במקומות שקטים בחיק הטבע. שם הוא חש חיבור עמוק לתחושת שלווה, חופש ו”אור עליון” פנימי. הטבע ה”טהור” והבתולי מקבל אותנו כמות שאנו, בלי תנאים וציפיות.

חשיפה לטבע ושהייה בחיקו יכולה לעורר בנו רגשות שמחה והודיה. טיול ביער או מדיטציה ליד נחל זורם יכולים להעלות תובנות עמוקות ולחולל שינויים פנימיים מרחיקי לכת. הטבע פועל עלינו באופן מרפא ומאזן את מערכות הגוף והנפש כאחד.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת PNAS, שהייה של כ-120 דקות בשבוע בטבע יכולה להפחית באופן משמעותי תחושות חרדה ודיכאון. החוקרים מצאו שחשיפה לסביבה ירוקה משפרת את הבריאות הנפשית, מעודדת רגשות חיוביים כמו אושר ותחושת משמעות ואף משפיעה לחיוב על תפקוד קוגניטיבי.

אתר של מתן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן