האם תהליך ההזדקנות באמת בלתי נמנע? האם אפשר לעצור או להאט אותו? ומה בכלל הקשר בין הזדקנות לבין מחלות לב, סרטן ואלצהיימר? בפרק מיוחד זה אני יוצא מהאולפן ומבקר במכון ויצמן למדע כדי להיפגש עם מיטב החוקרים והמומחים לגרונטולוגיה ומדעי הזקנה.
אני פותח בשיחה עם פרופסור גבי ברבש, מנהל המחלקה המדעית-קלינית במכון ויצמן למדע, שמסביר לי על האתגרים והמטרות בתחום מדעי הזקנה המתפתח. הוא מתאר כיצד המחקר בתחום מנסה לפענח את המנגנונים הביולוגיים הגורמים להזדקנות, ולא רק כדי להאריך חיים אלא בעיקר כדי להפוך את הזִקנה לתהליך בריא יותר. ישנן שיטות שכבר הוכחו כמאריכות חיים בבעלי חיים, אך קשה ליישמן באופן מלא על בני אדם.
לאחר מכן אני משוחח עם פרופסור ניר ברזילאי, מנהל המרכז הגדול בעולם לחקר הזִקנה במכללה האקדמית אלברט איינשטיין. הוא מסביר בבהירות מדוע לדעתו הזִקנה היא למעשה הגורם המנבא מספר אחד למחלות שונות כגון מחלות לב, סרטן ואלצהיימר – הזִקנה היא זו ש"דוחפת" אותן, ואילו בגיל צעיר אנחנו כמעט ולא חווים אותן.
על כן, לדברי פרופ' ברזילאי, אם נצליח לעצור או להאט את תהליך ההזדקנות, נוכל בהכרח גם למנוע או לדחות מחלות רבות הבאות בעקבותיו. בנוסף, הוא מציין כי תוחלת החיים הפוטנציאלית של האדם היא כ-115 שנים, בעוד שכיום אנו מתים בממוצע כבר בגיל 80 – כלומר יש לנו עוד כ-35 שנות חיים בריאות שאנו יכולים לנצל באופן מיידי! על ידי מחקר הזִקנה, ניתן יהיה לא רק להאריך את תוחלת החיים אלא גם לשפר את איכותם.
בהמשך אני משוחח עם פרופסור גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה, מומחה לגנטיקה של אריכות ימים. הוא מסביר על המושג "שעון ביולוגי" לעומת "שעון כרונולוגי", וכיצד לעיתים קרובות הגיל הביולוגי של אדם שונה בהרבה מהגיל הכרונולוגי שלו. לדוגמה, במחקר שלו על אנשים בני 100 ומעלה הוא מצא כי הגיל הביולוגי שלהם צעיר בכ-20 שנים מגילם הכרונולוגי!
פרופ' עצמון טוען שישנו מרכיב גנטי מסוים האחראי לכך, אך רוב ההסבר נעוץ באינטראקציה בין הגנים לסביבה. כלומר, לאנשים אלה ישנה כנראה "גמישות גנטית" המאפשרת להם להתאים את עצמם לסביבות משתנות ובכך להגיע לזִקנה מופלגת בבריאות טובה.
לסיום אני משוחח עם פרופסור חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן, חוקר בולט בתחום מנגנוני ההזדקנות. הוא נותן הצצה מעניינת לחקר חלבונים הקשורים לתהליכי ההזדקנות ואריכות ימים, ובפרט חלבון בשם SIRT6 שהתגלה במחקר ישראלי. פרופ' כהן מספר שחסרונו של חלבון זה גורם לתחלואה מואצת ותמותה מוקדמת, ואילו רמות גבוהות שלו מאריכות את חיי הנסיונות בכ-30%!
כעת המחקר מתמקד באיתור מולקולות שיכולות להפעיל ולעודד את ייצור חלבון ה-SIRT6, על מנת שנוכל לתת אותן כטיפול רפואי להארכת חיים ושיפור איכותם. פרופ' כהן גם מציין כי שיפור הבריאות ואיכות החיים של אוכלוסיות מבוגרות עשוי לחסוך הוצאות עתק על טיפולים רפואיים – מה שמכונה "דיבידנד אריכות ימים".
אם כן, בפרק מיוחד זה אנו למדים שמדע הזִקנה מתקדם בצעדי ענק לקראת הבנה ואולי אף שינוי של תהליכי ההזדקנות. ההשפעות של התקדמות זו יכולות להיות מרחיקות לכת ביותר עבור בריאות הציבור ואורך החיים הבריא שלנו. נראה שהעתיד מבשר טובות!
