למה הרצאה טובה נמדדת חודש אחרי, ולא בסוף האולם

המאמר הזה ל-HR, ל-L&D ולמנהלים שמזמינים הרצאה או סדנה לארגון, ורוצים שמשהו ממנה יחזיק יותר מיום אחד.

למה הרצאות לעובדים נשכחות אחרי שבוע?

כי ככה זיכרון עובד. לפני יותר ממאה שנה הרמן אבינגהאוס תיעד את מה שנקרא "עקומת השכחה": חומר חדש נשכח מהר בימים הראשונים, ואחר כך הקצב מתמתן. ב-2015 פורסם שחזור של הניסוי שלו, וגם בו התקבלה עקומה דומה.

הרצאה טובה לא מבטלת את העקומה הזו. היא רק מתחילה ממקום גבוה יותר. אם אף אחד לא חוזר לרעיון, גם הרצאה מצוינת מתחילה לדעוך כבר בדרך הביתה.

זה לא כישלון של המרצה ולא של העובדים. זה מה שקורה לכל מידע שפוגשים פעם אחת.

מה המשוב בסוף ההרצאה באמת מודד?

במודל קירקפטריק, המודל הנפוץ להערכת הדרכות, יש ארבע רמות: תגובה, למידה, התנהגות ותוצאות. טופס המשוב שממלאים ביציאה מהאולם הוא רמה 1. השאלה שמעניינת ארגון, אם אנשים עושים משהו אחרת בעבודה, היא רמה 3.

מטא-אנליזה של מחקרי הדרכה בארגונים (Arthur ועמיתים, 2003) מראה עד כמה שתי המדידות רחוקות זו מזו. בממוצע, התגובות נאספו מיד בסוף ההדרכה, ושינוי ההתנהגות נמדד כ-134 ימים אחרי. אותה סקירה מציינת, בהסתמך על מחקרים קודמים, את "היעדר הקשר" בין תגובות המשתתפים לבין שלוש הרמות האחרות.

זה לא אומר שהמשוב חסר ערך. סקירה אחרת (Sitzmann ועמיתים, 2008) מצאה שתגובות חיוביות קשורות לעלייה במוטיבציה ובביטחון של המשתתפים. אבל משוב טוב הוא לא הוכחה שמשהו השתנה.

מה כן משאיר משהו אחרי הרצאה?

המחקר מצביע על שלושה דברים, ואף אחד מהם לא קורה באולם.

1. חזרה מרווחת, לא עוד שעה ברצף. סקירה של 317 ניסויים (Cepeda ועמיתים, 2006) מצאה שכשלומדים אותו חומר בשתי הזדמנויות נפרדות, זוכרים יותר מאשר בלימוד אחד ברצף, גם כשזמן הלימוד הכולל זהה. וככל שצריך לזכור לטווח ארוך יותר, המרווח האידיאלי בין הפעמים גדל. הסתייגות: רוב הניסויים נעשו במעבדה, על זכירת חומר מילולי ולטווחים קצרים. זה מראה כיוון, לא מתכון להרצאה של 45 דקות.

2. להיזכר, לא רק לשמוע שוב. בניסוי מבוקר עם מתמחים ברפואה (Larsen ועמיתים, 2009), מי שנבחנו שוב על החומר זכרו יותר אחרי חצי שנה ממי שקראו אותו שוב. שאלה שמבקשת מאדם לשלוף רעיון מהזיכרון עושה יותר מתזכורת שמציגה לו אותו.

3. מה שקורה בחזרה לעבודה, ובעיקר המנהל הישיר. סקירת הספרות הקלאסית על העברת למידה לעבודה (Baldwin ו-Ford, 1988) מונה את סביבת העבודה, ובתוכה תמיכה של הממונה ושל העמיתים והזדמנות ליישם, כגורם מרכזי בשאלה אם מה שנלמד באמת ייושם.

זה מתחבר למה שמצאתי במחקר שלי על 164 נציגי שירות, עם תפוקה שנמדדה מנתוני מחשב: לתמיכה של המנהלים היה הקשר החזק ביותר לתוצאות העבודה, ולאמון במנהלים החלש ביותר. המחקר שלי עסק בפוליטיקה ארגונית ותפוקה, לא בהדרכות, אבל הכיוון דומה: מה שהמנהל הישיר עושה ביום רגיל גובר על מה שנאמר באולם. את כל הממצאים פרסמתי בעמוד המחקר.

מה ההבדל בין מדידה בסוף האולם למדידה חודש אחרי?

כך נשמעת תשובה טובה לשאלה "מה נשאר", מתוך המשוב של אור דניאל מטבע: "וההרצאה יצרה הד גבוה שהמשיך גם לאחר מכן בשיח הפנים-ארגוני."

איך בודקים חודש אחרי אם משהו השתנה?

לא צריך מערכת מדידה מורכבת. צריך ארבע שאלות קצרות, ולשלוח אותן בזמן הנכון: שלושה עד ארבעה שבועות אחרי ההרצאה.

שימו לב במיוחד לשאלה 3. כשהרבה אנשים עונים "לא היה מתי" או "זה לא התאים למה שקורה אצלנו", כדאי לבדוק קודם את מה שקרה אחרי ההרצאה: היה המשך? המנהלים הישירים ידעו על מה היא?

מה זה Mindset Experience, ולמה 10 ימים?

זו הסיבה שהרצאה שלי יכולה להמשיך אחרי האולם. Mindset Experience הוא כלי דיגיטלי שממשיך את הלמידה אחרי ההרצאה: כל עובד מקבל כלים אישיים שהוא יכול להפעיל ביום-יום. ברירת המחדל היא 10 ימים, וזה גמיש: אפשר קצר יותר או ארוך יותר.

10 הוא לא מספר קסם, ואין מחקר שקובע אותו. העיקרון הוא מה שהמחקר כן מראה: לחזור לרעיון כמה פעמים קצרות לאורך ימים, ולהיזכר בו, במקום לקבל אותו פעם אחת.

כמה עולה הרצאה לארגון עם המשך כזה?

הרצאות מתחילות ב-5,000 ₪ + מע״מ. זה המינימום, להרצאה מהקטלוג כמו שהיא, בזום או בטימס, לקהל של פחות מ-100 איש. כל השאר נקבע בהצעה אחרי שיחת בריף, ומה שמשפיע על המחיר:

• הרצאה פרונטלית ולא דיגיטלית, והמיקום.
• גודל הקהל.
• הקלטה של ההרצאה.
• מצגת שנבנית או מותאמת לארגון.
• מספר פגישות ההכנה.
• אפליקציית הלמידה Mindset Experience שמלווה את ההרצאה.
• האם ההרצאה היא חלק מתהליך ארוך יותר.

שאלות נפוצות

למה עובדים שוכחים הרצאות כל כך מהר? כי כך זיכרון עובד: מידע שפוגשים פעם אחת דועך מהר בימים הראשונים. עקומת השכחה תועדה לפני יותר ממאה שנה ושוחזרה ב-2015. מה שמאט את השכחה הוא לחזור לרעיון כמה פעמים לאורך ימים ולהיזכר בו.

איך יודעים אם הרצאה לארגון באמת שינתה משהו? שואלים חודש אחרי, לא בסוף האולם. שאלה אחת עושה את רוב העבודה: "מה עשית אחרת מאז ההרצאה, לפחות פעם אחת?" כדאי לשאול גם את המנהלים הישירים מה ראו.

האם טופס משוב בסוף הרצאה חסר ערך? לא. הוא אומר אם החוויה עבדה, ותגובות חיוביות קשורות למוטיבציה של המשתתפים. אבל במחקרי הערכה הוא לא מנבא היטב שינוי בעבודה, ולכן הוא לא יכול להיות המדד היחיד.

מה עוזר שהרצאה לא תישכח? חזרה קצרה על הרעיון לאורך ימים, שאלות שמבקשות להיזכר בו, ומנהל ישיר שמאפשר לנסות אותו ביום רגיל.

יש מרצה בישראל שממשיך ללוות אחרי ההרצאה? כן. להרצאות של מיינדסט אפשר להוסיף את Mindset Experience, כלי דיגיטלי שממשיך את הלמידה אחרי האולם, 10 ימים כברירת מחדל.

כמה עולה הרצאה לארגון? החל מ-5,000 ₪ + מע״מ, להרצאה מהקטלוג בזום או בטימס לקהל של פחות מ-100 איש. פורמטים אחרים מתומחרים בהצעה, לפי מיקום, גודל קהל, הקלטה, התאמת מצגת, פגישות הכנה, Mindset Experience והאם זה חלק מתהליך.

מקורות

• Kirkpatrick Partners, The Kirkpatrick Model.
• Murre, J. M. J., & Dros, J. (2015). Replication and Analysis of Ebbinghaus' Forgetting Curve. PLOS ONE.
• Arthur, W., Bennett, W., Edens, P. S., & Bell, S. T. (2003). Effectiveness of training in organizations: A meta-analysis of design and evaluation features. Journal of Applied Psychology, 88(2), 234-245.
• Sitzmann, T., Brown, K. G., Casper, W. J., Ely, K., & Zimmerman, R. D. (2008). A review and meta-analysis of the nomological network of trainee reactions. Journal of Applied Psychology, 93(2), 280-295.
• Cepeda, N. J., Pashler, H., Vul, E., Wixted, J. T., & Rohrer, D. (2006). Distributed practice in verbal recall tasks: A review and quantitative synthesis. Psychological Bulletin, 132(3), 354-380.
• Larsen, D. P., Butler, A. C., & Roediger, H. L. (2009). Repeated testing improves long-term retention relative to repeated study: a randomised controlled trial. Medical Education.
• Baldwin, T. T., & Ford, J. K. (1988). Transfer of training: A review and directions for future research. Personnel Psychology, 41, 63-105.
• שלומי חסטר, "השפעת הפוליטיקה הארגונית וההון החברתי-ארגוני על פרודוקטיביות של נציגי שירות במוקדים טלפוניים", עבודת MA, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן.

קריאה נוספת

• שינוי שההנהלה מכתיבה: למה המנהל הישיר קובע אם הצוות יעבור אותו
• אמון במנהלים, פוליטיקה ותפוקה: 11 ממצאים ממחקר עם נתוני מחשב
• איך בוחרים מרצה לארגון

הצעד הבא

אם אתם מתכננים הרצאה ורוצים שמשהו ממנה יישאר גם חודש אחרי, בואו נדייק מה מתאים לארגון: הרצאה, הרצאה עם Mindset Experience, או תהליך.

על הכותב

שלומי חסטר הוא סוציולוג ארגוני ויועץ ארגוני, מרצה ומנחה סדנאות ומגיש הפודקאסט מיינדסט. בעבודתו הוא מחבר בין מחקר על התנהגות אנושית לבין פרקטיקה בשטח, ומתמקד במיינדסט, במנהיגות ובאופן שבו ארגונים ואנשים מנהלים שינוי.