מינימליזם עם עמית נויפלד

1374
0

מה זה מינימליזם? כיצד זה קשור להתפתחות אישית והאם אתם צריכים לזרוק את כל הציוד שלכם כדי לחיות חיים מלאים ומאושרים יותר?

עמית נויפלד, עורך אתר תנועת ההאטה ומחבר הספר “היסטוריה של מהירות” הגיע כדי להרגיע ובין היתר לדון בשאלות אלו.

“מינימליזם” – תפיסת עולם השואפת לפשטות ולצמצום המיותר בחיים. דיברנו על המשמעות של מינימליזם, ועל ההבדל בינו לבין רעיון “איכות החיים” לעומת “רמת החיים”. כמו כן, נגענו בנקודות כגון יתרונות המינימליזם, הקשר שלו לפרודוקטיביות ויצירתיות, והסיבות לכך שאנשים חוזרים מותשים מחופשות.

בפרק עמית מספר לי על המסע האישי שעבר עד שהגיע מחיי צרכנות וחומרנות מופרזים, לאימוץ תפיסת המינימליזם לחייו. כשעבר לגור לבד בגיל 23, החל עמית לרכוש לעצמו מוצרים רבים מדי משוקי הפשפשים, עד שדירתו הפכה למיני מוזיאון אישי עמוס מדי. עמית מציין שהמטרה הייתה בעצם להרשים את הסובבים אותו, אך תוך זמן קצר הבין שצבירת החפצים לא הובילה לאושר.

אני מזדהה לחלוטין עם התחושות שעמית מתאר. הצרכנות המופרזת שאפיינה את חייו המוקדמים משקפת תופעה רווחת בחברה שלנו, שבה אנשים מאמינים בטעות שצבירת חפצים תוביל לאושר. כפי שעמית למד על בשרו, המציאות שונה לחלוטין.

עמית ממשיך ומספר על התהליך שעבר, של ויתור הדרגתי על כ-80-90 אחוזים מחפציו. הוא החל לתרום ולזרוק חפצים שהבין שאינם תורמים ערך לחייו. מעניין לציין שגם אני עברתי תהליך דומה בעת האחרונה. הבנתי שיש ברשותי חפצים ומוצרים מיותרים רבים מדי, שרק יוצרים לי עומס מנטלי וחרדה מתמדת. החלטתי אפוא “לצמצם” ולוותר על כל מה שאינו הכרחי או מוסיף ערך אמתי לשגרת חיי.

עמית טוען שתהליך המינימליזם יצר עבורו תחושת חופש פנימי. פתאום היה לו זמן ומרחב נפשי להתמקד בדברים שבאמת חשובים לו, כמו כתיבת בלוג על נושאים הקרובים לליבו. אני יכול להעיד מניסיון אישי שאכן כך הדבר. עם צמצום המיותר, התפנה לי זמן רב יותר ליצירתיות ולהגשמה עצמית.

שאלתי את עמית מה בעצם הופך מישהו ל”מינימליסט”. האם יש מדד כמותי כלשהו שקובע זאת? עמית נותן דוגמה מעניינת על בלוגרית ידועה, מארי קונדו, שטענה שעל האדם לבחון כל פריט ברשותו ולשאול האם הוא “מעורר שמחה”. עמית טוען שהוא עצמו מעולם לא השתמש במבחן זה, מכיוון שבתקופת שיא הצרכנות שלו כמעט כל חפץ בביתו “עורר שמחה” במידה כזו או אחרת.

לדבריו, הוא בחר בגישה יותר פרקטית – להיפטר מכל חפץ שאינו בשימוש יומיומי. אם בגד או חפץ כלשהו לא נעשה בהם שימוש בפועל במשך תקופה ארוכה, הגיע הזמן לתרום או לזרוק אותם. נראה לי שזו גישה בריאה ומעשית יותר. המינימליזם אינו צריך להיות כת קיצונית, אלא פשוט אימוץ גישה של שפיות ואיזון  ביחס לצריכה וצבירת חפצים.

שאלתי גם האם ניתן לאמץ גישה מינימליסטית ועדיין לשאוף לעושר כלכלי? עמית משיב בחדות שאין לו כל שאיפה להיות עשיר, ושהוא רואה ברדיפה אחר עושר מטרה ריקה מתוכן. לדבריו, העושר אינו אלא אמצעי לרכישת מוצרים ושירותים נוספים שממילא לא יביאו אושר עמיתי. עמית טוען כי עדיף לחתור למטרות מהותיות יותר בחיים, כמו לעזור לזולת או לתרום לחברה.

דבריו מחדדים נקודה חשובה להבנת המינימליזם. מדובר בשאיפה לפשטות מתוך רצון להתמקד בהגשמת מטרות אישיות עמוקות יותר. לפיכך, רדיפת עושר חומרי כמטרה לעצמה צרכנות מנוגדת לרוח המינימליזם, שכן היא מובילה לצריכת יתר והסחת דעת מהמטרות העמיתיות.

נושא נוסף שעלה בראיון הוא הזיקה בין מינימליזם לבין פרודוקטיביות ויצירתיות. עמית מציין שמאז שוויתר על העיסוק היתר בצרכנות, הפך לאדם יצירתי ופעיל הרבה יותר. כתיבת הבלוג שלו, יצירת קהילה ואף כתיבת ספר – כל אלו לא היו מתאפשרים אילולא שחרר עצמו מהצרכנות המיותרת שאפיינה אותו בעבר.

זוהי למעשה אחת ההטבות הגדולות של המינימליזם. כאשר אתה משחרר עצמך מעול הדאגות וההוצאות הכספיות המיותרות, מתפנה לך זמן ומרחב נפשי להתמקד בדברים שבאמת חשובים בעיניך. אתה יכול לממש את הפוטנציאל היצירתי, האינטלקטואלי והרוחני שבך, במקום לבזבז את מרצך על רכישות חסרות תועלת של מוצרים חדשים. כך למעשה מתאפשרת 

הגשמה עצמית אמיתית.

לקראת סיום הראיון אני שואל את עמית מדוע אנשים חוזרים מותשים מחופשות, גם כאשר הן מיועדות למנוחה והתרעננות. עמית מייחס זאת לתרבות המהירות והצרכנות שחדרה גם לתחום התיירות. השאיפה היא לספוג ולחוות “כמה שיותר”, אך התוצאה היא חוסר נחת מתמיד ועייפות.

הפתרון שעמית מציע הוא תיירות איטית – שהייה ארוכה יותר במקום אחד, התרחקות מהאטרקציות התיירותיות העמוסות, וניסיון לחוות באופן מעמיק יותר את המקום ותושביו. באופן זה ניתן לשוב הביתה עם חווית נופש ממש ממכרת ומרעננת. עצה מעולה שכדאי ליישם!

אז מה דעתכם על הראיון? האם גם אתם מוצאים עניין בגישת המינימליזם ואורח החיים האיטי? אשמח כמובן לשמוע דעות ולקרוא תגובות מכם. רק זכרו לשמור על פשטות – אין צורך בתגובות ארוכות ומורכבות… פשוט כתבו בכנות מה עולה לכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן