מה ניתן ללמוד מכלכלה התנהגותית על מיינדסט ויצירת שינוי בחיים עם רועי בן-דור כהן

490
0

תהליכי חשיבה, הטיות קוגניטיביות ואיך לקבל החלטות טובות יותר

בפרק הזה אני מארח את רועי בן-דור כהן הוא המייסד של חברת Q Behavioral Thinking ומנחה תהליכי חשיבה יצירתית. בפרק ננסה להבין מהם עיוותי החשיבה ווהטיות הקוגניטיביות המשפיעות על היכולת שלנו להיות לקבל החלטות טובות יותר, להתגבר על אמונות מגבילות וליצור שינוי בחיים.

מהי בעצם הטיה קוגניטיבית?

הטיה קוגניטיבית היא סוג של טעות חשיבה שיטתית שאנחנו נוטים אליה כבני אדם. יש פער בין המציאות האובייקטיבית לתפיסה הסובייקטיבית שלנו אותה. הטיות אלה בדרך כלל לא מודעות וגורמות לנו לקבל החלטות פחות נכונות או אף שגויות.

אחת ההטיות הנפוצות היא “אישור” – אנו נוטים לחפש ולזכור מידע שתומך באמונות ובדעות הקיימות שלנו, ולהתעלם מראיות הסותרות אותן. לדוגמה, אם אני מאמין שספורטאי מסוים הוא הטוב ביותר, אזכור בעיקר את משחקיו הטובים ואתעלם מביצועים חלשים.

גם חוקרים נוטים להטיה זו – הם מתכננים מחקרים שיאששו את התזות שלהם ולא בהכרח ינסו להפריכן. זוהי הטיה מאוד שכיחה גם בתחום הפוליטי.

מדוע קשה לנו כל כך לצאת ממנה ולשנות דעות?

כיוון שלעיתים האמונות הללו קשורות בזהות שלנו, ואז קשה לוותר עליהן. כדי לצאת מהטיה זו, חייבים מאמץ מודע – לא מספיק רק להבין שישנה, אלא גם לייצר תהליך אקטיבי של חיפוש ראיות מפריכות.

Fixed Mindset (חשיבה קבועה) מול Growth Mindset (חשיבת צמיחה) שני מושגי יסוד חשובים הם פיקסד מיינדסט וגרואות מיינדסט. בפיקסד מיינדסט אנו מאמינים שהיכולות והכישורים שלנו קבועים וסטטיים ולא ניתנים לשינוי. לעומת זאת, גרואות מיינדסט גורסת שאנחנו יכולים לצמוח ולשפר את עצמנו באופן מתמיד.

איזו השפעה יש להטיות קוגניטיביות על שני סוגי חשיבה אלו?

בFixed Mindset נטייתנו תהיה לחפש ולזכור רק מידע תומך. למשל, אם אני מאמין שאני גרוע בחשבון, אזכור אך ורק מקרים שבהם נכשלתי בפתרון בעיות מתמטיות.

מאידך, בGrowth Mindset נחפש דווקא הוכחות לכך שאנחנו מתקדמים ומשתפרים בתחומים שונים. נזכור הצלחות והתקדמות ונתעלם מכישלונות וקשיים.

איך מתגברים על הטיה זו של אישור ויוצאים ממעגל קסמים של אמונה מגבילה?

ראשית, חייבים להעלות את זה למודעות ולהבין שיש כאן תהליך כמעט אוטומטי שאנו נתונים לו. שנית, כדאי ליצור תהליך מכוון של חיפוש ראיות תומכות ומפריכות – לחפש בכוונה גם דוגמאות חיוביות ליכולת שלנו לצמוח, וגם שליליות.

וכמובן, סביבה תומכת יכולה לסייע רבות. כשנתקלים בקושי לצאת מאמונה מגבילה, עזרה מחברים ומשפחה יכולה “להאיר” לנו זוויות שאנחנו עצמנו מתעלמים מהן או “להחזיר אותנו לסוס” כשאנחנו נופלים.

מודעות לשנאת ההפסד ואיך היא משפיעה על החלטות?

שנאת ההפסד (Loss Aversion) היא הנטייה הטבעית שלנו להעניק משקל רב יותר להפסדים מאשר לרווחים בגובה זהה. לדוגמה, התסכול והעצב שנחווה מאובדן 100 ש”ח חזק יותר מהשמחה שנקבל ממציאת 100 ש”ח ברחוב.

שנאת הפסד גורמת לנו להעדיף ודאות ולהימנע מסיכון יתר על המידה. אנחנו נעדיף לוותר על הזדמנות רווח הגלומה בסיכון מסוים, רק כדי להימנע מהפסד קטן וודאי.

הבנה של הטיה זו יכולה לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר. אם הסתברות הרווח גבוהה באופן משמעותי מההפסד, כדאי לנטרל את נטיית ההימנעות הטבעית ולקחת סיכון מחושב.

לדוגמה, השקעה במניות בטווח הארוך לרוב משתלמת יותר מחיסכון “בטוח” בפיקדונות הבנק, למרות התנודתיות והסיכון בטווח הקצר.

שנאת ההפסד קשורה גם לחשיבה על עתידנו והציפיות ממנו. נטייתנו היא להעריך בחסר את התרומה המצטברת של הרגלים קטנים והחלטות זניחות לכאורה. אבל בפועל, בחירה של הרגל אחד פשוט יכולה להניב רווחים עצומים עם הזמן.

אז עלינו להילחם בנטייה טבעית זו ולחשוב “קטן” – לאמץ הרגל אחד קל ליישום שעל פניו נראה לנו מבוטל, אך בטווח ארוך יכול לשנות לנו את החיים.

איך לנצל נכון מוטיבציה וליצור הרגלים בריאים

שאלה נפוצה היא כיצד למנף נכון מוטיבציה זמנית כדי ליצור שינוי אמיתי והרגל חיובי לטווח ארוך.

האתגר הוא שמוטיבציה היא משאב מתכלה וזמני בעוד הרגלים דורשים עקביות והתמדה. כשהמוטיבציה דועכת אנחנו חוזרים בקלות להתנהגות הישנה ומאבדים את ההתקדמות שהשגנו.

אחת הדרכים הטובות היא להתחיל ממשהו זעיר ביותר שקל לנו מאוד לעמוד בו, ולאט לאט להוסיף עליו בהדרגה. אם נשאף לשינוי דרמטי בבת אחת, סביר להניח שניכשל. אבל צעד קטן מדי יום מצטבר למרחקים גדולים.

גם חשוב להצמיד את ההרגל החדש לפעולה יומיומית קיימת, כדי ליצור טריגר אוטומטי. לדוגמה, החלטנו שאנחנו רוצים לצבור יותר צעדים מדי יום. במקום להגיד לעצמנו שנצא פשוט להליכה ארוכה מידי ערב, נצמיד את זה להליכה קצרה אחרי ארוחת הצהריים במשרד.

לסיכום, בשביל לייצר הרגל בריא חדש עלינו:

  1. להתחיל בצעד קטן ביותר שבקלות נוכל לעמוד בו
  2. להצמיד אותו להרגל קיים כבר בשגרה שלנו
  3. לאט לאט להוסיף ולהגדיל את ההיקף, בהתאם ליכולתנו

כך נבטיח שגם כשהמוטיבציה תרד, ההרגל כבר יהיה חלק כל כך אינטגרלי משגרת היום יום עד שנמשיך בו גם מתוך אינרציה.

מדוע כל כך קריטי שלא לפספס את ההזדמנות השנייה מחקר מרתק בחן מה גורם לאנשים בארה”ב להתמיד ולהגיע לחדר כושר. נבדקו עשרות טכניקות שיווקיות כמו תמריצים כספיים או שיחות מניעה.

מה התברר כהתערבות האפקטיבית ביותר? פשוט לתת למי שמפספס אימון כפל כסף אם הוא מגיע לאימון הבא. כלומר, הזדמנות שנייה במחיר שווה ערך לשתי ההזדמנויות הראשונות.

לכאורה זהו תמריץ כספי קטן, אבל יש כאן מסר פסיכולוגי חזק – הזדמנות לתקן ולחזור לסוס אם פספסת פעם אחת. זה מאוד קריטי, כיוון שאם נפספס פעמיים ברצף כבר קשה מאוד להמשיך הלאה.

הפסד של הזדמנות אחת הוא חלק טבעי מהתהליך. אבל אובדן שתיים כבר יוצר מדרון חלקלק ומסוכן לכישלון וויתור על ההרגל לגמרי.

לכן, אם פספסנו פעם אחת הזדמנות לקיים הרגל חדש, עלינו להשקיע מאמץ עצום בהזדמנות השנייה ולא לוותר גם אם קשה לנו. כך נצליח להישאר על המסלול הנכון.

סיכום ומסקנות

הטיות קוגניטיביות הן חלק בלתי נפרד מתהליכי החשיבה שלנו כבני אדם. הן בלתי מודעות בדרך כלל ומובילות אותנו לעיתים להחלטות שגויות או בלתי יעילות.

כדי לקבל החלטות טובות יותר, עלינו לפתח מודעות להטיות אלו ולהקפיד לחשוב בצורה ביקורתית יותר. ניתן לעשות זאת על ידי חיפוש אקטיבי של ראיות תומכות וסותרות ועל ידי התייעצות עם אנשים נוספים.

גם חשוב לזכור שלעיתים דווקא החלטות קטנות ופעולות זעירות הן שתלך לאורך זמן ותצרנה שינוי משמעותי בחיינו.

קצת על רועי:

רועי בן-דור כהן הוא המייסד של חברת Q Behavioral Thinking, שעוזרת לפתור אתגרים עסקיים וחברתיים באמצעות הבנה מעמיקה של התנהגות אנושית.
כמו כן, רועי הוא מנחה בכיר בשיטת SIT (חשיבה המצאתית שיטתית), למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע”ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל-אביב, יש לו תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, וסקרנות בריאה לחשיבה וחשיבה על חשיבה.
לרועי יש ניסיון רב בהנחיית תהליכי חשיבה בחברות בין-לאומיות במגזר הפרטי, בגופים ציבוריים, בחברות סטארט-אפ ובארגונים ללא מטרות רווח, בארץ ובמדינות שמעבר לים.
הוא מרצה ומעביר סדנאות במגוון תחומים שעל התפר בין פסיכולוגיה וחדשנות.
לרועי יש טור קבוע בעיתון גלובס (“מדעי ההתנהגות פוגשים את עולם הניהול”), פודקאסט MINDESIGN על יישום תובנות התנהגותיות בהקשר עסקי ובלוג של חברת Q.

לאתר של רועי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן