בפרק זה אני מארח את טליה לוי טיטיון – פסיכולוגית קלינית, מורשה להיפנוזה, מומחית בשינוי הרגלים, מימוש הפוטנציאל המוחי ומיקסום תוצאות. דיברנו על היפנוזה: כיצד היא יכולה לתרום להתפתחות האישית שלנו, וכיצד היא יכולה לעזור לנו לחיות חיים טובים יותר.
מה עוד שאלנו את טליה?
- כיצד הגיעה להיפנוזה, וכיצד זו עזרה לה להתרפא?
- מהם המיתוסים הנפוצים הקשורים להיפנוזה?
- מה זה בכלל היפנוזה? קסם מיסטי? אפקט פיגמליון? איך זה עובד?
- מה קורה למוח ולגוף בכניסה למצב היפנוטי? ומה התוכן שמועבר במהלך ההיפנוזה?
- מה ההבדל בין היפנוזה על-ידי מהפנט לבין היפנוזה עצמית?
- איך היפנוזה יכולה לייצר שינוי בחיים, בחוויה או במציאות שלנו?
- באילו נושאים אפשר לטפל באמצעות היפנוזה?
- מהם התרגילים והכלים שמאזיני הפודקאסט יכולים לעשות ולתרגל כדי להשתמש בהיפנוזה עצמית?
היפנוזה – המפתח למימוש הפוטנציאל האנושי
היפנוזה היא כלי מדהים שיכול לעזור לנו לגלות ולממש יכולות נסתרות שטמונות בכל אחד מאיתנו. בפוסט הזה נבין מהי בדיוק היפנוזה, נשמע סיפורים מדהימים על השפעתה, ונקבל טיפים מעשיים כיצד ליישם אותה בחיינו.
מהי היפנוזה?
היפנוזה היא מצב מנטלי מיוחד בו גלי המוח שלנו משתנים. בניגוד למצב התודעה הרגיל, בהיפנוזה המוח עובר לפעילות בתדר נמוך יותר, דומה מאוד לזה שקורה בעת שינה.
כתוצאה מכך, המוח נכנס למצב של רוגע והמערכת הסימפתטית (האחראית על תגובת “הילחם או ברח”) נרגעת. זה מאפשר לנו גישה טובה יותר לתת-המודע שלנו.
בנוסף, מחקרים הראו שבמצב זה המוח שלנו הופך להיות יותר פלסטי וגמיש, פתוח יותר לקליטת מידע חדש ולשינוי דפוסי חשיבה ישנים שאולי היו מגבילים אותנו. מכאן הפוטנציאל העצום של היפנוזה.
סיפורי הצלחה מדהימים
כדי להמחיש את העוצמה של היפנוזה, בואו נשמע שני סיפורים מדהימים על אנשים שהשתמשו בה כדי להתגבר על מצבי חיים קיצוניים:
אישה שריפאה את ליבה לאחר פגיעה קשה בלידה
אישה צעירה ילדה תאומות ולאחר הלידה ליבה נפגע בצורה אנושה. הרופאים אמרו שנותרו לה רק 20% תפקוד הלב והם כבר שמו אותה ברשימה להשתלת לב מתורם.
במצבה הקשה, כשהיא מחוברת למוניטורים וצינורות בבית החולים, היא החלה להשתמש בידע שרכשה כפסיכולוגית ולהיכנס למצב של היפנוזה עצמית מדי יום.
היא התמקדה בחזקה בדימויים ותחושות של הלב שלה בריא וחזק, תוך כדי שהיא מחוברת לאותם המוניטורים שהראו את מצבה האמיתי הקשה כל כך.
תוך חודש וחצי מצבה השתפר באופן משמעותי והיא שוחררה הביתה, ותוך עוד חודשיים נס רפואי קרה והלב שלה חזר לתפקד במלואו, להפתעת כל הרופאים. פרופ’ לוטן, מנהל מחלקת הלב שטיפל בה, אף כתב על המקרה במאמרים רפואיים ואמר שזו הייתה דוגמה קלאסית ל”נס רפואי” שלא ניתן להסביר באמצעים המדעיים הרגילים.
גבר שהתגבר על פחד טיסה קיצוני
גבר שעבד כמאבטח בחברת תעופה וטס הרבה, ללא כל בעיה, פיתח פתאום פחד טיסה קיצוני לאחר “אירוע מפחיד” באחת הטיסות. הפחד הלך והחמיר עד שהתפטר מעבודתו וסירב בכלל לטוס.
בטיפול היפנוטי, עבדה איתו הפסיכולוגית על חשיפה הדרגתית ושינוי הסיפור השלילי שיצר לעצמו סביב הטיסות. תוך התמקדות בתחושות של שליטה וביטחון שחווה בעבר, ויצירת סיפור חלופי חיובי יותר.
תוך זמן קצר יחסית הוא הצליח שוב לטוס לטיסות קצרות ואז ארוכות יותר, וחזר לתפקד כרגיל.
איך ההיפנוזה עובדת? מה קורה “מתחת למכסה המנוע”
אז איך בדיוק היפנוזה גורמת לשינויים המדהימים האלו? מה בדיוק קורה “מתחת למכסה המנוע” של המוח שלנו בזמן ההיפנוזה?
יש מספר תהליכים מרכזיים:
1. שינוי גלי המוח
כאמור, במהלך ההיפנוזה גלי המוח עוברים ממצב של תדר גבוה (גלי ביתא) לתדר נמוך יותר (גלי אלפא ותטא) המאפיין מצב מעין שינה/חלום.
גלי אלפא ותטא קשורים ליצירתיות, חלימה בהקיץ וגישה טובה יותר לתת-מודע.
2. מיקוד והגברת פעילות מוחית באזורים ספציפיים
בזמן ההיפנוזה, כשאנחנו מדמיינים פעולה מסוימת או מרגישים רגש, האזורים במוח האחראים על ביצוע אותה פעולה או חוויית אותו רגש – נהיים אקטיביים ופעילים יותר.
למשל, אם נדמיין שאנחנו רצים או מתאמנים, האזורים המוחיים שאחראים על תנועת הרגליים והשרירים י�יו פעילים יותר.
זו דוגמה ליכולת שלנו למקד ולהגביר פעילות באזורי מוח ספציפיים על ידי הדמיון.
3. יצירת קישורים עצביים חדשים ושינוי מבנה המוח
מחקרים הראו שלאחר אימון מוחי חוזר ונשנה (כולל בהיפנוזה), אזורי המוח הרלוונטיים יוצרים ביניהם קישורים עצביים חדשים.
כלומר, באמצעות אימון מנטלי אנו יכולים באופן מוחשי לשנות את מבנה המוח שלנו וליצור נתיבי תקשורת חדשים בין אזורים שונים.
איך להפיק את המקסימום – טיפים מעשיים
אז ראינו שהיפנוזה יכולה לעבוד פלאים כשמשתמשים בה נכון. אבל איך בדיוק מממשים את הפוטנציאל שלה ביום יום? הנה כמה טיפים שימושיים:
שילוב עם מצבי טראנס טבעיים
המוח נמצא באופן טבעי במצבי “טראנס” כאשר אנחנו עומדים לישון, מתעוררים, או במצבים מונוטוניים כמו נהיגה ארוכה. אלו הזדמנויות מצוינות “לגנוב” ולהיכנס מהר למצב היפנוטי.
לכן, כדאי מאוד לנצל את הזמנים הללו של הבוקר והערב ולהקדיש אותם להתמקדות במחשבות חיוביות, דימויים מחזקים ותרגול של הרגלים חדשים שרוצים לאמץ.
יצירת “רמזים” ועוגנים
ניתן ליצור רמזים ויזואליים, שמיעתיים או רגשיים שישמשו כ”עוגנים” ויזכירו לנו ביום יום לחזור למצב ההיפנוטי הרצוי והמחזק.
לדוגמה, פתקים עם מסרים חיוביים, שעון מעורר שמצלצל בזמנים קבועים, או אפילו נעליים שאנחנו רואים בבוקר שיתנו לנו את האות להיזכר במצב ההיפנוטי ובהרגל החדש שאימנו.
למידת טכניקות עצמאיות
אמנם מומלץ ללמוד היפנוזה אצל מדריך מוסמך ומקצועי, אך ניתן ורצוי גם ללמוד טכניקות בסיסיות לכניסה עצמאית למצב טראנס.
כך נוכל לתרגל בעצמנו מדי יום את השינויים וההרגלים החדשים אותם אנו רוצים לאמץ, מבלי להיות תלויים במישהו אחר.
אז לסיכום על היפנוזה
היפנוזה יכולה להיות כלי עוצמתי ביותר לשיפור חיינו, אם לומדים להשתמש בה נכון. היא יכולה לעזור לנו לגלות ולממש כישורים נסתרים, להתגבר על פחדים שתוקפים אותנו שנים ולאמץ הרגלים בריאים ומועילים יותר.
באמצעות שינוי דפוסי החשיבה ויצירת קישורים עצביים חדשים במוח, ההיפנוזה באופן מוחשי “משנה את המוח” שלנו ומאפשרת לנו להגשים את הפוטנציאל האנושי העצום הטמון בנו.
אז למה לחכות? כדאי לכל אחד מאיתנו ללמוד עוד על היפנוזה ולנסות ליישם את
עוד על טליה לוי טיטיון:
טליה היא פסיכולוגית קלינית ומומחית בפסיכולוגיה חיובית, היפנוזה ושינוי הרגלים. מייסדת “ioptimind”
למימוש הפוטנציאל המוחי ומיקסום תוצאות.
מעל 25 שנה, מטפלת בקליניקה פרטית ברמת אביב, מרצה במוסדות אקדמיים, בארגונים ולקהל מקצועי בכנסים של פסיכולוגיה והיפנוזה בארץ ובחו”ל. לקהל הרחב מעבירה הרצאות סדנאות וקורסים בנושאי היפנוזה, שינוי הרגלים והיפנודיאטה. בעבודתה משתמשת בכלים חדשניים המבוססים על מחקרים מאוניברסיטאות מובילות כהארווארד וסטנפורד בתחומים של מדעי המח, פסיכולוגיה ונוירופסיכולוגיה.
קישורים:
לאתר של טליה www.ioptimind.com