איך תיאטרון ומשחק יכולים לעזור לנו להבין את עצמנו טוב יותר עם אודי פרסי

424
0

האם יש דרך מהירה יותר להיכנס לדמות שאנחנו רוצים להיות בעתיד? כיצד עולם המשחק והתאטרון יכול לעזור לנו בזה?

בפרק הזה זכיתי פעמיים. קודם כל לארח את אודי פרסי, שחקן, במאי, מנחה שחקנים, אבל גם את אודי, חבר ותיק וסטודנט נצחי בתהליכי התפתחות אישית. ואתם? זכיתם לקבל הצצה מרתקת אל מאחורי הקלעים של עבודת השחקן, ולצידה גילוי מפתיע במיוחד: עד כמה כל אחד מאיתנו הוא שחקן בחיים של עצמו וחדר החזרות הוא בעצם לא פחות ממעבדה של החיים. אני מאמין שלאחר הפרק הזה המשפט המפורסם של שייקספיר: “כל העולם במה וכולנו שחקנים”, מקבל משמעות חדשה ורלוונטית עבור כל אחת ואחד מאיתנו.

כיצד שחקנים נכנסים לדמויותיהם ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה

כפי שאודי מסביר, המפתח הוא יכולתו של השחקן למצוא בתוך עצמו את הרבדים ההכרחיים לבניית הדמות. “אין דבר כזה שאין בנו, יש בנו הכל. פשוט לא תמיד יש לנו גישה לזה”. היכולת לגעת במקומות העמוקים והאותנטיים ביותר בתוכנו דורשת אומץ רב, אך היא גם מאפשרת יצירת דמויות מורכבות ומשכנעות, שבהן הקהל יכול להזדהות.

אחת הדרכים להגיע למקומות הללו היא דרך כתיבת “יומן רגשי” לדמות. טכניקה זו, המומלצת על ידי ג’וליה קאמרון, כותבת התסריטים הנודעת, כרוכה בכתיבת תיאור מפורט של הרגשות כלפי הדמות אותה השחקן מגלם. כתיבה אותנטית ומשוחררת של רגשות אלו מסייעת בגיבוש הזדהות עמוקה יותר עם הדמות.

אודי מציין כי בתהליך בניית הדמות, הבנת המניעים שלה היא קריטית: “אם אתה רוצה לחקור דמות ואתה רוצה לצפות במישהו קודם כל תסתכל על ההתנהגות. תסתכל על ההתנהגות והדבר הראשון שהייתי מציע לך זה להבין, מה המניעים שלה? למה הוא שם? מה הוא רוצה?”

על פי אודי, מאחורי כל התנהגות ישנם מניעים עמוקים הקשורים לצרכים בסיסיים של בני האדם – כמו הצורך באהבה, הערכה, שליטה וכדומה. הבנת מניעים אלו מאפשרת כניסה אותנטית יותר לדמות ולנפשה.

אתגר נוסף העומד בפני שחקנים הוא הצורך “לשחק” דמויות שונות לעיתים קרובות, בהתאם לתפקידים השונים בהם הם משתתפים. לעיתים, על השחקן להיכנס באופן מהיר לדמות ולפרוש ממנה שוב תוך פרק זמן קצר. אודי מציין שיש מספר טכניקות שעוזרות לשחקנים לעשות זאת, אך ההצלחה תלויה בעיקר ביכולתם להביא עמם את החומר הרגשי והאישי בצורה ממוקדת אל תוך הדמות.

מה אנחנו יכולים ללמוד מתהליך זה של שחקנים על עצמנו?

ראשית, אני מסביר כי כולנו למעשה “משחקים” תפקידים שונים בהתאם לנסיבות. במקום אחד אנחנו מתנהגים בצורה מסוימת, ובהקשר אחר אנחנו נראים שונים לגמרי. האם אנחנו באמת מרשים לעצמנו להיות אותנטיים ואמיתיים עם עצמנו ואחרים?

שנית, אודי מציע שכולנו צריכים “להתעסק במשחק” – שכן באמצעות משחק תפקידים רבים מאיתנו עשויים “לגלות את כמה הם לא מספיק אותנטיים”. כלומר, דרך ניסוי וטעייה, אנחנו יכולים ללמוד עוד על עצמנו ולגלות צדדים חבויים שלא הכרנו.

ולבסוף, בדומה לשחקנים המכינים את עצמם לתפקיד על ידי חקירה מעמיקה של הדמות ורגשותיה, גם אנחנו יכולים להשתמש בכלים דומים כמו כתיבת יומן ומדיטציה כדי להכיר טוב יותר את הצדדים השונים באישיותנו. ניתוח והבנה של מניעינו יאפשרו לנו לפעול בצורה מודעת ואותנטית יותר בהתאם להקשרים השונים בחיינו.

בתור סיכום, הפרק עם אודי פרסי היה מרתק ומלמד. הצצנו אל מאחורי הקלעים של עבודת השחקן והבנו טוב יותר כיצד ניתן “להיכנס לדמות” דרך עבודה פנימית עמוקה. חשפנו תובנות שימושיות מאוד גם עבורנו “האזרחים הפשוטים”, במיוחד בכל הנוגע להכרת עצמנו ואימוץ התנהגות אותנטית יותר בהתבסס על ההקשר.

קצת על אודי:

אודי פרסי הוא שחקן, במאי ומורה למשחק. עובד עם שחקנים, עורכי-דין, אנשי תקשורת, ופוליטיקאים על עמידה מול קהל ועבודה מול מצלמה בסטודיו הפרטי שלו בתל אביב. בעל תואר ראשון בחינוך ובבימוי שחקנים מטעם סמינר הקיבוצים. מרצה למשחק במכללת סמינר הקיבוצים ובבית הספר למשחק – יורם לוינשטיין. משחק בקאמרי, תיאטרון הבימה ותיאטרון באר שבע, סרטים וסדרות טלוויזיה. זכה בפרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט ” 15 שנה”, וביים וכתב את הסרט הקצר “לנשק את הקיר” שנמצא בימים אלו בכמה פסטיבלים מוכרים בעולם.

מאסטרקלאס במשחק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן