מה תוכלו לעשות כדי להגביר יצירתיות ולמה זה בכלל חשוב?
בפרק הזה אני מארח את מלי אלקובי, מרצה על עולם העבודה החדש ומומחית לאיזון עבודה-בית, לשיחה על חשיבות היצירתיות בעולם העבודה המשתנה. מלי מציעה תובנות ייחודיות על איך לפתח חשיבה יצירתית. דיברנו על בדרכים מעשיות לעידוד יצירתיות, הן ברמה האישית והן ברמת הארגון.
הנה סיכום מלא של מה שלמדתי ממלי בפרק:
יצירתיות – המפתח להצלחה בעולם המשתנה
העולם משתנה במהירות ויצירתיות הפכה למיומנות קריטית ונדרשת
אנו חיים בתקופה של שינויים מהירים ומרחיקי לכת. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, הגלובליזציה מאחדת שווקים ותרבויות, ואי-הוודאות הופכת לנורמה. בעולם דינמי כזה, היכולת להסתגל, לחדש ולהמציא את עצמנו מחדש הופכת לכישור הישרדות חיוני. במילים אחרות, יצירתיות אינה עוד בגדר “נחמד שיהיה”, אלא הכרח של ממש – הן כפרטים והן כארגונים.
אבל היצירתיות אינה רק אמצעי להתמודדות עם אתגרי העתיד. היא גם מפתח להגשמה עצמית ולתחושת משמעות עמוקה יותר. כשאנו מביעים את הפוטנציאל הייחודי שלנו, פורצים את גבולות החשיבה המוכרים ויוצרים דבר-מה חדש בעל ערך – אנו חווים סיפוק עצום. היצירתיות מאפשרת לנו לחיות את הגרסה המלאה והאותנטית ביותר של עצמנו.
מחסומים נפוצים בפני חשיבה יצירתית
אז מה עומד בינינו לבין מיצוי הפוטנציאל היצירתי הטמון בנו? על פי מלי אלקובי, אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא הפחד. רובנו חוששים להיתפס כ”מוזרים”, לחשוף את הרעיונות שלנו לשיפוטיות, או להיכשל. הפחד הזה יכול להיות משתק ולהרוג כל ניצוץ של מקוריות עוד בטרם הספקנו לחקור אותו.
חסם נפוץ נוסף הוא הקיבעון המחשבתי שלנו. רובנו נוטים להישען על דפוסי חשיבה מוכרים, פתרונות “מנוסים” וזוויות ראייה מוגבלות. אנחנו מתקשים “לחשוב מחוץ לקופסה” וליצור קישורים מפתיעים בין רעיונות. חוסר בגיוון – של אנשים, דעות וגירויים – מעצים עוד יותר את הנטייה הזו לדבוק במוכר.
גורם שלישי שיכול לחנוק יצירתיות הוא עומס ולחץ. כשאנחנו תחת סטרס, קשה לנו לגלות גמישות מחשבתית, להרפות משליטה ולאפשר לתובנות לא שגרתיות לצוץ. סטרס ממושך גם פוגע בחיבורים העצביים במוחנו ובכושר הקוגניטיבי הכללי שלנו. כשאנחנו עסוקים בלשרוד את היום-יום, קשה למצוא זמן ומרחב מחשבתי ליצירתיות.
גורמים המעוררים יצירתיות
אבל די עם החדשות הרעות! הבשורה המשמחת היא שאפשר לאמן ולחזק את “שריר” היצירתיות, בדיוק כמו כל יכולת אחרת. אחד המפתחות לכך הוא סקרנות – תשוקה ללמידה ופתיחות להתנסויות חדשות. ככל שנחשוף את עצמנו למגוון רחב יותר של אנשים, רעיונות וחוויות, כך נוכל ליצור יותר חיבורים מקוריים ופורצי דרך.
מפתח נוסף הוא לאמץ מיינדסט של צמיחה והתפתחות. במקום לדבוק בתפיסה של “ככה אני” או “אין לי כישרון ליצירתיות”, אפשר לראות כל אתגר כהזדמנות ללמוד משהו חדש על עצמנו ועל העולם. גישה כזו מעודדת אותנו לצאת מאזורי הנוחות, לנסות דברים שונים מהרגיל, ולהתמיד גם אחרי כישלונות.
גורם מפתיע נוסף שיכול להזין את היצירתיות שלנו הוא תנועה – ובמיוחד הליכה. מחקרים מראים שפעילות גופנית מעלה את רמות הדופמין, שמעודד חשיבה יצירתית. בנוסף, תנועה ושינוי סביבה גם מספקים למוח שלנו גירויים חדשים ועוזרים לנו לשבור דפוסי מחשבה תקועים.
טכניקות ומיומנויות לפיתוח חשיבה יצירתית אישית
בנוסף לאימוץ עמדה מחשבתית פתוחה ומעודדת למידה, יש גם טכניקות ספציפיות שיכולות לחדד את החשיבה היצירתית שלנו. מלי אלקובי ממליצה על תרגול מתמיד של מעברים בין שני מצבים: חשיבה מתפרשת ומתכנסת. חשיבה מתפרשת היא “סיעור מוחות” חופשי שמטרתו להעלות כמה שיותר רעיונות ללא שיפוטיות. חשיבה מתכנסת היא בחירה והתמקדות באפשרויות הטובות ביותר. שילוב מיומן של שני המצבים הללו מאפשר לנו להגיע לפתרונות מקוריים ויישומיים גם יחד.
מיומנויות רכות שמזינות יצירתיות כוללות אומץ לנסות דברים חדשים, networking להעשרת מאגר הרעיונות שלנו, ואינטליגנציה רגשית. האחרונה מאפשרת לנו להכיל טוב יותר את אי-הוודאות, הפגיעות והמורכבות הרגשית שכרוכים בתהליכים יצירתיים. פיתוח יכולות אלו הוא מסע של חיים שלמים, אבל כל צעד קטן בדרך שווה את המאמץ.
בנוסף, אל תזלזלו בכוחן של הרגלים פשוטים להצית יצירתיות, כמו למשל הליכה. שילוב גופני ומנטלי של הסביבה, בשילוב עם הקפדה על להקדיש זמן באופן קבוע ל”משחק” חופשי עם רעיונות, יכולים לעשות פלאים להתפרצויות יצירתיות.
תפקיד הארגונים ביצירת סביבה מעודדת חדשנות
אבל אי אפשר להטיל את כל האחריות על הפרט. יצירתיות משגשגת בסביבה שמעודדת ומטפחת אותה. כאן נכנסים לתמונה הארגונים. ארגונים שרוצים לעודד חדשנות צריכים קודם כל לתת לעובדים אוטונומיה ומרחב פעולה. עובדים הסובלים מעודף שליטה ופיקוח ומחנק של נהלים נוקשים, לעולם לא יממשו את מלוא הפוטנציאל היצירתי שלהם.
הארגונים הנועזים לוקחים את זה צעד אחד קדימה ומעודדים אפילו נטילת סיכונים מחושבים. כשכישלונות נתפסים ונחגגים כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה והצמיחה, אנשים מרגישים בטוחים יותר לנסות רעיונות פורצי דרך. כאן חשוב לשים לב גם לשיטות התגמול והערכה בארגון – האם הן מתעדפות ציות עיוור או יוזמה אמיצה? את התשובה כבר אתם יודעים.
עוד מרכיב חשוב בבניית סביבה ארגונית מעודדת יצירתיות הוא גיוון. צוותים הומוגניים נוטים לדבוק בחשיבה קבוצתית ולהגיע לפתרונות צפויים. לעומתם, צוותים מגוונים – מבחינת רקע, ניסיון, גיל ועוד – מביאים נקודות מבט רעננות ומפרות זה את זה. כמו כן, שיתופי פעולה בין תחומים ומחלקות יכולים להוליד פריצות דרך מדהימות.
לבסוף, ארגונים שמחויבים באמת לקדם יצירתיות, משקיעים בהתפתחות והעשרה מתמדת של עובדיהם. מתן הזדמנויות ללמידה פורמלית ובלתי-פורמלית, עידוד יציאה מאזורי הנוחות והתנסויות חדשות, טיפוח מנטורינג ויצירת קהילות למידה – כל אלה שולחים מסר ברור שהון אנושי ויצירתיות הם ערכים מרכזיים בארגון.
תובנות מפרקטיקות מעוררות יצירתיות של חברות מובילות כמו פיקסאר וסוני
בעידן שבו חדשנות היא לא מותרות אלא הכרח, אפשר ללמוד רבות מחברות שהפכו את טיפוח היצירתיות לדרך חיים. לדוגמה גוגל, שנודעה במדיניות ה”20% time” שלה – עובדים הוקצו 20% מזמנם לעבוד על פרויקטים שהם בחרו. יוזמות פורצות דרך כמו Gmail נולדו מהזמן הזה. בנוסף, גוגל בונה בקפידה צוותים מגוונים, נותנת אוטונומיה נרחבת ומשקיעה בלמידה מתמדת – מתכון מנצח לחדשנות.
דוגמה מעוררת השראה נוספת היא Pixar, אולפני ההנפשה שהפכו כל סרט לאייקון תרבותי. מה הסוד שלהם? קודם כל, הם מקדשים את הרעיון של שיתוף מוקדם. במקום לחכות לגרסה מושלמת, הם חושפים עבודות בתהליך ומזמינים משוב כדי לדייק ולהשתפר. הם גם בנו מנגנון ביקורת מובנה בדמות ה”Braintrust” – צוות מגוון המתכנס באופן קבוע כדי לאתגר ולחדד רעיונות. אבל אולי החשוב מכל – הם מאמצים את הכישלון כחלק בלתי נפרד מהדרך להצלחה. במקום לברוח מטעויות, הם רואים בהן הזדמנויות לצמיחה.
דרכים ליישום בפועל
אז מה אפשר לעשות כבר מחר כדי להפוך את היצירתיות מחזון למציאות? ובכן, אם אתם עובדים, תוכלו להתחיל בכמה צעדים פשוטים. קחו יוזמה לצאת מדפוסים שחוקים – הציעו פרויקט חדש, התנדבו לצוות בין-תחומי, או סתם שנו את הסביבה הפיזית שלכם. אתגרו את עצמכם לבלות יותר זמן בחשיבה מתפרשת, ללא שיפוטיות. השתדלו ללמוד משהו חדש בכל יום, ולהרחיב את מעגל המכרים והחוויות שלכם. כשאתם נתקלים במשהו מעניין, שאלו את עצמכם – איך אפשר לחבר את זה לתחומים אחרים? קחו הפסקות קבועות לתנועה והמחשבה, ואל תשכחו לחגוג גם ניסיונות שלא צלחו – כל עוד למדתם מהם משהו חדש.
ואם אתם בעמדה של השפעה בארגון שלכם, שקלו את הצעדים הבאים ליצירת תרבות מעודדת חדשנות. ראשית, בחנו ביקורתית את מידת האוטונומיה וחופש הפעולה שעובדים נהנים מהם כיום – ואיפה אפשר להגמיש ולהרפות מעט את המושכות. שנית, נסחו מסר ברור שיוזמה ונטילת סיכונים מחושבים לא רק מותרים, אלא מועדפים במפורש. שלבו זאת במדיניות תגמול והערכה בהתאם. ודאו שצוותי העבודה אצלכם מגוונים דיים – ואם לא, הציבו יעדים ברורים לשינוי המצב. כמו כן, עודדו שיתופי פעולה בין מחלקות ופונקציות שונות. לבסוף, השקיעו בפיתוח המקצועי והאישי של העובדים, ויצרו במה שיטתית להחלפת ידע ורעיונות, כמו למשל כנסים או הרצאות פנימיות.
יצירתיות כמיומנות חיונית בעולם המשתנה
בעידן של תמורות מהירות ואי-ודאות גוברת, היצירתיות אינה עוד מילת באז לא מחייבת. היא הפכה למיומנות יסוד הכרחית להישרדות ושגשוג – הן ברמת הפרט והן ברמה הארגונית והחברתית. בשורה התחתונה, לא משנה מי אתם ובמה אתם עוסקים – טיפוח יצירתיות צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלכם. זהו תהליך מתמשך של צמיחה, הכולל התמודדות עם פחדים ותפיסות מגבילות, אימוץ עמדה של פתיחות ולמידה, ובניית הרגלים מעודדי חדשנות.
המאמץ הזה ישתלם לכם ביותר מדרך אחת. ראשית, תהפכו לעובדים רלוונטיים ומבוקשים יותר בשוק העבודה המשתנה. שנית, הארגונים שלכם ירוויחו יתרון תחרותי עצום. אבל מעבר לתועלות הפרקטיות, טיפוח היצירתיות פשוט יהפוך את החיים למלאי משמעות ועניין יותר. במקום לחיות בפחד מפני השינוי – תוכלו לראות בו הזדמנות מרגשת לצמיחה. במקום לחזור על אותם תסריטים שחוקים – תיצרו לעצמכם עתיד חדש ומותאם אישית. ובתהליך הזה, תממשו את הגרסה הכי מלאה ונועזת של עצמכם.
לאתר של מלי: https://www.dynamix.co.il/